אל תיתן

הָעֵירֹם אֵינוֹ

בַּר מִשּׁוּשׁ

כְּמוֹ הָיָה הוּא

נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה

שֶׁלִּרְאוֹתוֹ בִּלְבַד

מֻתָּר.

ככה יעשה לאיש לא יודע לאהוב. שיר עוצמתי כתבת יקי היקר.

יום רביעי מבורך וחיבוק ממני

שמוליק

כמיהה, ערגה כל מילות הרצון העז 

אך עד לרגע בו הכמיהה תתממש 

תהום החיים 

יום מבורך בטוב יקר

אתה החלטי. לא מאפשר בשום פנים ואופן לממש את תאוותו. לא נס עומד להתרחש, לא פה ולא שם. נס גדול לא יהיה פה והוא חייב לדעת גבולות ברורים. 

האשליה המתוקה והכואבת הזו....נהדק, יקי!

תיאורך יפים וחדים

יקי יקיר לי

***********

מדמה את רגעי

הארוטיקה

לפסל,

רק להתבונן 

מבלי געת,

כמו היו נרות חנוכה,

אלה לראותם בלבד.

עדין, עדין

ומזדחל זה השיר מתחת לעור

שורף בחתכים.

חיבוק להמשך יום נעים

חברי היקר

ורק בשורות טובות

בהמונים של

ומחשבה

ממני

עליזה.

.

רק פֶּסֶל. 

השיר מפורש ולָקוֹני בו-זמנית. 

לכן, לא חסרוֹת אפשרויוֹת להבנתוֹ. 

בקצה אחד, האפשרוּת שהדּוֹבֵר מזהיר אֶת האדם שרואה 

אותו עירום: אַל תתפתה, אַל תתאווה, כי אני איני יכול עוד; 

בקצה השני, האפשרוּת שהדּוֹבֵר אומר לשזה שמולוֹ: 

לא אַתָּה תגרום לתאווה שתתעורר אצלי. 

בכל מקרה, הדּוֹבֵר מביע כאב. 

אהבתי אֶת אנלוֹגיית האיסור לאיסור על נרוֹת חנוכה, בעיקר, 

כי נרות חנוכה די שבריריים. 

תודה רבה-רבה-רבה, יקי אהוב, משורר יקר לי מאוד. 

שלךָ, אתךָ, תמיד, 

רבקה

---

זועק, דברי תוכחה - הרגע הארוטי הזה הוא נבוב, אינו בר משוש, הוא כמו נרות חנוכה... תודה רבה לך יקי היקר, יום קסום.

כשאתה נר בעצמך

אוהבת