בשבחי נמו

קפטן נמו הוא קפטן שבדמיונך. והיה גם אז כשהשתמשת בשמו לשכנע את הממונים עליך לבצע דבר מה בספינה. וזיכרונו הוא הצלקת שנותרה חרוטה בך.  

תמיד תהא תזכורת מכאיבה

ולא רק חיצונית....

קפטן נמו הזניח אותך כשנפצעת, אך הוא הציל אותך מפני הפיטורים אך מדי פעם מציקה לך הצלקת הזאת. תודה רבה לך צבי היקר.

הַקַּפִּיטָן חָזַר 

וְאֵלֶיךָ חִיֵּךְ וְאָמַר:

"גֶּבֶר הִגִּיעַ הַזְּמַן"

וְאַתָּה יָדַעְתָּ

עָלָיו לְהִתְלוֹנֵן

וְהוּא יָדַע

שֶׁאַתָּה מִתְחַנֵּן

רַק צַלֶּקֶת נִשְׁאֲרָה

בְּלֵב הַמִּתְגּוֹנֵן.

יפה השיר שכתבת צביקה היקר , צלקות בלב תמיד נשארות כשאנשים פוגעים זה בזה.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

.

הוֹ. 

:))

עכשיו אַתָּה שייך לעולמות הנצחיים של ה-נָאוּטִילוּס ב-

20.000 מיל מתחת למים, מאת ז'ול ורן. 

איזו דמוּת מרתקת, קפטן נמו. 

ואיזו דמוּת העליתָ לכאן. 

אהבתי מאוד, מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר. 

רבקה

---