ממש בסדר זה

היה טוב לך עם כל אחת מהן וכאשר נפרדת מהן לבדך התנחמת בתאווה. תודה רבה לך צבי היקר.

ממשפטנית לשחקנית, גיבורות הילדות/נעורים שלך. והם נותרו נטועות בדמיונך, פנטזיה שכזו ולוואי והייתה מתממשת. אך נותרת בגפך עם הפנטזיה והתאווה בלבד. מיוחד סדר ההערצה שלך. 

ז'אן מורו סילה בלאק ריטה טאשינגהם וג'ולי כריסטי

נָשִׁים יָפוֹת, שַׂחְקָנִיּוֹת

גְּדוֹלוֹת מֵהַחַיִּים

מִגִּיל הַנַּעֲרוּת

וְעַד גִּיל זִקְנָה

הֵן הָיוּ פַנְטַזְיָה נֶהְדֶּרֶת

שֶׁבַּלֵּב הִיא נִשְׁמְרָה.

מקסים צביקה השיר על זיכרון וגעגוע לאותן שחקניות שהיו מאז ומתמיד פנטזיה נהדרת אותן אתה זוכר תמיד.

סופ"ש נעים

שמוליק 

שהרי הדמויות הללו נותרות רק בגדר מלהיבות יצרים ותו לא.

לבוקר מואר-אדם 

גיבורות הוליוודיות של ילדות. כולנו חשבנו שהן אלילות והן היו ממש בשר ודם כמונו 

כשבעצם כל אלה מתרחשים בסדר מופתי, תוך כדי נסיעה באוטובוס המציאות.. תחנות מתחלפות, נוסעים עולים ויורדים, צפיפות, אך החיכוך עם דמויות החשק מן העבר, לפתע יותר מוחשי.

מקסים, צבי. 

.

אוחחח ... 

זוכרת אותן. 

... ועכשיו אני מנסה לרשום לי אֶת שמות השחקנים-הגברים 

שגרמו לי צמרמורת לא-מובנת באותם ימים (או כן-מובנת, 

אבל - בקורדובה הקָתוֹלית, בארגנטינה הקָתוֹלית ...)

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

רבקה

---