אופס, שלא יזלוג לי מהיד

זה הסוד שלו הננשף לעברך בהבל פיו. את העצב ניתן לראות כאן במשפט: אישה שלא מקבלת את השמש. והאהבה היא לה נחמה גדולה ותגלית הסודות שלו. 

כמה מרענן לקרוא את סודותיך:)* 

יֵשׁ סוֹדוֹת 

שֶׁחוֹלְקִים עִם אֲחֵרִים

וְיֵשׁ סוֹדוֹת

שֶׁאוֹתָם בַּיָּד אוֹחֲזִים

וְקָרוֹב לַלֵּב שׁוֹמְרִים.

תודה אורנה יקרה על השיר המעניין הזה עם סוד אותו את  אוחזת בידך ושומרת קרוב ללבך.

סופ"ש נעים

שמוליק

אני מניח שהסוד הוא סוד קסמיו עלייך ועל גופך, אך ניתן לפרש זאת אחרת..

הבל פיו נושף קרירות ואת אישה שלא מקבלת שמש, כלומר לא זוכה לחום, אך את חובקת אהבה ומחויבת לו, וכביכול, כמו מטיחה בו, תתנהג בהתאם, כי אני יודעת סוד שלך.. 

כך או כך, נפלא השיר אורנה יקרה. 

מעורר מחשבות  - גופך צממרמורת ואת אוחזת סודו. תודה רבה לך אורנה היקרה, המשך יום קסום.

הוא-סוד אהבתך-הוא הוויתך וכאשר את עימו אינך זקוקה

אפילו לאורה של השמש כי הוא אורך.

מ ק ס י ם אשה אהובה

רק טוב והמון אהבה שולחת לך מלוא החופן

ממני מרים

.

ברשותךְ, אורנה אהובה, 

או שהשיר מסתיים ב- "... / אֲנִי מְחֻיֶּבֶת בָּהּ / לךָ. ", 

או שיש מקום לקריאה רחוקה מאוד מן הליריוּת שלוֹ,   

או שאַתְּ יכולה להוסיף לו מילה, 2 מילים, שורה. 

עד לאותן מילים, אני קוראת שיר על אישה שמעדיפה אֶת 

חייהָ כפי שהם, אולי לא מקובלים בעיני כול ("לא מקבלת 

אֶת השמש") - אבל כָּךְ הִיא רוצָה. כָּךְ הִיא חובקת אהבה 

ומחויבת בה לוֹ. 

(זאת הבנת הנקרא שלי, טוב? מקווה מאוד-מאוד שלא 

תיעלבי/תיפגעי ממני ושלא תכעסי עליי.)

תודה רבה-רבה-רבה, אורנה אהובה, משוררת יקרה לי מאוד. 

חיבוק, 

רבקה

---

הכל בסדר 

השירה שלי נכתבת בלי מחשבה 

לעיתים אני לא מבינה את שכתבתי 

אוהבת

.

זֶה טוֹב! 

:))

אוהבת אותך מאוד, 

רבקה

---

קשה לנחש את המצב. 

רמזים מחוייטים להפליא....