קפה בשל

ואת בדיוק גוררת אותי למחשבות אודות נפלאות שירתך וכמה טובה היא השמש המשילה מלבוש כוסות כשאני בדיוק עם קפה ..

אוהב מאוד את החופש שאת לוקחת בכתיבתך, ומבטאת תחושות אדירות, שיש שיאמרו, צריך להיות אומץ לכתוב כך. ואני אומר, לכתוב הכי פתוח ונגיש, שהשיר ישרת את המטרה לתחושה ויזעק את הזנות שבו במעודן, ואז אני קורא שיר מפואר ביופיו!

נהדר!!!! אורנה יקרה!! 

לְגִימוֹת קְטַנּוֹת
שֶׁל קָפֶה שָׁחֹר
מַדְלִיקוֹת אֶת הָאוֹר
גַּם אִם הַלַּיְלָה חָשׁוּךְ,
וְיַחַד  עִם קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ 
שֶׁבַּיּוֹם מְאִירוֹת
אֶת הָאַהֲבָה 
שֶׁנִּמְצֵאת עַכְשָׁו בַּלֵּב.

מקסים השיר שכתבת אורנה יקרה ומקסימה התמונה גם כן. קפה שחור הופך כח שיר לשיר  רומנטי וכך זה קורה בשיר שלך.

סופ״ש נעים

שמוליק

.

וואו. 

:))

ארוטיקה עצמית במיטבה.

וברוכה: קבלה אינטימית של השפעת הזמן על הגוף. 

(נדמה לי שאני זוכרת אֶת המקור. אִם כן, אז יש כאן כמה 

תוספות.) 

תודה רבה-רבה-רבה, אורנה אהובה, משוררת לכל עת. 

חיבוק, 

רבקה

---

יוצא מן הכלל הדימוי הזה וממחיש בדרך לירית מופלאה את חוויות הלילה שלך והתחושות העמוקות ביותר. 

אבל אצלך כל הלילות סוערים, מלאי קפאין ותוססים, ורק השמש מפרקת את העניינים :)* שיר נפלא וחושני כמוך, 

ואני, מלקקת את שפתי 

מתענגת על טעמו של הקפה

זה שכעת מזגת לי

טועמת את מתיקותו 

את מרירותו.

ואת ערומו.