מחשבות אביב

זועק, אופטימי - לעתים העצב הוא כמו גרגיר שנכנס לעין, לא עוזב אותך ואת רק רוצה להניח את ראשך על הכתף ולראות את צבעי האביב. תודה רבה לך אורנה היקרה, שבת טובה, רק בריאות לחמך.

יקירתי זה לא מובן מאיליו

היי ברוכה ומזל טוב לנכד

.

השיר הזה, קטן-כאילו, מעלה ומביע רגשוֹת בצניעוּת עילאית. 

מדַבר אליי, אל תוֹכִי, ונספג. 

תודה רבה-גדולה לךְ עליו, אורנה אהובה, משוררת במשרה 

מלאה, 

וגדולה גם כאישה, עם חמךְ, למרות בנותיו. 

אגב: כן, אני מבינה אֶת דברייךְ. להעריך חיים במצבוֹ משמע 

להעריך אֶת סבלוֹ. אלא מה - בנותיו רוצות "מצפון שקט" ... 

"עשינו הכול" , יגידו אחרי הסוף. 

מאחלת לך אך טוב, אורנה אהובה, 

שולחת מכאן חיבוק, 

שלךְ, 

רבקה

---

ימים לא קלים את עוברת אורנה יקרה , את סועדת את חמך בבית החולים, ואת לא רואה אור בקצה המנהרה, נקווה שהאל יגאל אותו מיסוריו, ואת לעצמך תוכלי לחזור  כי בחוץ אביב עכשיו.

שבת שלום ושנשמע רק בשורות טובות.

שמוליק

את באמת אדם נדיר. גם אני חושבת כמוך, אך קשה הפרידה כנראה. ריגשת אותי מאוד בשיתוף הזה. וכן בעצב החודר לעיניך עתה, לו רק יכול היה להיות רק אביב בחיים.

את תמיד מרגשת אותי. קודם כל באנושיות שבך, איך את דואגת לחמך ויודעת כי לעתים יש לשחרר. 

והעצב... זה המופיע בשיר, שייעלם כלא היה. שולח לך חיבוק גדול-יום טוב