המעברה (שידור חוזר)

אילו קשיים הם עברו, דרך חתחתים. תיארת זאת ברגש עצום, העברת את תעצומות הנפש שלהם, את הקשיים העצומים. לעתים שמחה ולפעמים גם כאב. טוב שהעלית את השיר המצוין הזה-שוב! 

אֵיזֶה תֵּאוּר מְרַגֵּשׁ

שֶׁל אוֹתָם הַזְּמַנִּים

שָׁם בַּמַּעְבָּרָה

עִם קְשָׁיֵי הַחַיִּים

עִם כְּאֵב וְאַהֲבָה

וְאַתְּ אֶת הוֹרֶיךָ זוֹכֶרֶת

אֵיךְ הֵם בְּעֹז וּבִגְבוּרָה

גִּדְּלוּ כָּאן מִשְׁפָּחָה

וְהַיּוֹם אֹרְנָה אֲהוּבָה

אַחֲרֵי יוֹבֵל שָׁנִים

הִגִּיעַ כְּבָר הַזְּמַן

אֶת הַהֶמְשֵׁךְ לִכְתֹּב

לְאֵלֶּה הַיָּמִים..

תודה אורנה יקרה על העלאת השיר המרגש הזה על תקופה לא קלה כשעליתם לארץ מעירק. אני מחכה לשיר המשך..

סופ"ש נעים

שמוליק

הזדהתי ברמות עם זה. מודה לך בשם סבתא לולו וסבא שלום עליהם השלום. לגמרי הקרנות ריסוסים וזלזול. ומזה צמחנו אנחנו ... 

אשרייך אורנה אהובה שנולדת למשפחה חמה ואוהבת

מה שאני לא זכיתי ,אך קיבלתי זאת מהורי בעלי שעלו מעירק

והיו אנשים חמים וטובים כמו הוריך המקסימים ז"ל

ריגשת

אוהבת אותך המון המון המון

מרים

הגיעו מבגדד ונתקלו בכל קושי אפשרי. מרגש מאוד סיפור משפחתך אורנה האהובה, שהוא סיפור עלייה וקושי ובזכותם המדינה הזאת קיימת. ואני ממתין שתכתבי גם את ההמשך כפי שהבטחת 

החיים במעברות היו קשים, העולים היו מאוכזבים, אך בסוף הם יצאו משם ובלבם יש עדין תהיות. תודה רבה לך אורנה היקרה, יום קסום.

יותר מכל הייתה להם אהבה ונתינה

תודה יקרה

.

אורנה אהובה, יקרה, 

אני מתקשה מאוד להגיב לשירךְ. 

חזרתי לשיר של יצחק, קראתי אותו שוב, קראתי שם אֶת תגובתי,

הבנתי ש- לא הייתי מוכנה להגיב לשירוֹ כיאוּת, גמגמתי תגובה

חדשה,  

ועכשיו אני מגמגמת אצלך, אחרי קריאה רביעית או  חמישית 

של  שירךְ. 

ברשותך, אומַר ש- 

עוצמת הכאב וההשפלה, עוצמת המציאוּת הקרה לעומת ה-

"ארץ זבת חלב ודבש" , היחס המזלזל, תיאור מהלך החיים 

באותה מעברה - כל אלה ועוד מגיעים אליי ומטלטלים אותי. 

ובאותה המידה, 

האהבה ביניכם, הרצון לצאת מהמצב ולהצליח - מעוררים 

בי כבוד והערכה רבה להורייך, לכם, 

ודרכך, דרככם, כבוד והערכה רבה לאותם עולים של אז בתנאים 

שאַתְּ תיארתְּ. 

לא כולם הצליחו לצאת מהמצב, להתרומם, אני יודעת. אַתְּ 

יודעת. 

ולא אביע יותר בנושא הקליטה, כי כל שאוסיף יגרע משירךְ 

האישי מאוד, אף על פי שהוא מצייר ומתאר גם קהל רחב. 

תודה רבה-רבה, אורנה אהובה, יקרה לי מאוד. 

סליחה על תגובתי המגומגמת. 

באהבה רבה, רבה, 

חיבוק, 

רבקה

---

והכי מיוחדת

קראתי לה את השיר עכשיו והיא התעקשה שאורז הגיע רק בשנות השבעים. ולפני היה אורז בן גוריון - פתיתים. מי ראה אורז אז?? היא שואלת. נהנתה מהשיר שלך ❤❤❤❤❤ נולדה בקרקוק. שם לא אמרו בדאלק אלא אפדיקי (אפדה אותך) אוהבת אותך . 

אם קראת את השיר לאימך 

את שלי עשיתי 

תודה אהובה

תפהמתי ❤❤❤❤

הייתי שם...

זוכרת את הקשיים בעיקר של ההורים

אורנה יקרה

שלפתי את אשתי מהמטבח כדי להראות לה את השיר שכן היא עברה את התהליך בדיוק כמו הורייך , וברור שהכירה את המילים והמושגים. והאמת שבמקום ליהנות- שמתי לב שעננה עברה על פניה, ולא אדע ( או שכן בעצם- למה)

וזה השיר היחידי בשנה שהיא תקרא

 וטוב שכך...

וואו .... לא יודעת כיצד להתחיל ...

שירך העיר בי את כל החושים,

כולי נרגשת, קוראת שוב ושוב את המילים

נצרבות בעומק ליבי,

כמו ואני כתבתי את שירך. 

הוריי שניהם עלו מעיארק

לארץ לא זרועה, 

היישר למעברות, 

לתלושי האוכל המוקצבים, 

למיטות הסוכנות,

לקושי ימים, 

לצפיפות. 

כך גדלנו אז בימים ההם, 

ארבע ילדים. 

השתמשת במילים בעיראקית

וזה היכה בי בבטן הרכה. 

עשית לי מלאנים געגועים

לאמא, אבא, 

לימים הפשוטים של פעם ... 

תודה רבה רבה אורנה אהובה

אני ממש דומעת עכשיו ... 

חיבוק לשבת טובה ובריאה

ממני בהערכה ואהבה רבה

עליזה.