שירים

עדנה שכזאת

 

"כדאי לכם באמריקה, שם ירק וחופש".

כך אמרו אנשי "אונר"א  להורי בלייפהיים גרמניה.

 

 

והורי ענו:

 "רק

ארץ זבת חלב ודבש".

 

והם

נטעו בי גן, בית רוגע

תרנגולות דוגרות,

פרות מעלות גרה.

 

אמי

שצפנה את הצנע בעיניה

גִּבְּנָה עם חברותיה במטבח הקיבוץ

גבינה לבנה נטולת מבע, עם גושים בלתי מזוהים,
הָגוּ שמה קוטג'
וּלְחִכֵּי מאז אינה ערבה.
 

וחממה רווית דשן זו

כיסתה גופי.

 
זכור לי 
השלג בשנות החמישים של המאה ה -20
אבל

אוהלים מתמוטטים בגשם צולף

לא ידעתי.

ובכל זאת,

העדנה שהייתה שם

מקועקעת בתוכי.

 

 

 

 

 

©כל הזכויות שמורות  לחנה הילמן

 

תגובות