בא לשכונה בחור חדש ... (1, 2)

וזה מעניין אותם הרבה יותר מהסרט איי לייק מייק, שהוא זמין בארכיון הישראלי לסרטים.. 

ולאן שהם מגיעים, עבורם המקומיים ניטיבס, כמו הייתה זו קללה לאהוב את אדמת ארצך..

מחאתי ונוקב רבקה יקרה   

.

הו. הבנת בדיוק-בדיוק . 

תודה רבה-רבה!, יקי יקר. 

רבקה

---

אמריקה אמריקה-החיקוי הגדול, הכמיהה להיות שם. זה הראשון שהושפע מכל החיצוניות הזאת כל כך. ואולי בכל זאת במחליף יש סממנים אחרים? 

.

אחרי שכל השרצים והאסונות יצאו מציבת פנדורה, 

נותרה בהּ התקווה ... 

תודה רבה-רבה!, גליתי יקירתי. 

רבקה

---

מחלק מתנות 

כך גדלנו בזמנו 

אנשים רצו עוד ועוד 

היום קשה לי להאשים אותם 

הפכנו לארץ זרה. 

יום מלא אהבה לך אהובה

.

הו. 

הבנת בדיוק-בדיוק, והזכרת את הימים ההם ... 

תודה רבה-רבה!, אורנה אהובה. 

רבקה

---

החלום האמריקאי , והסגידה לדולר

באים לידי ביטוי בכל תחומי חיינו

האם פעם היו אידאלים?

החלוצים? מייבשי הביצות? קיבוץ גלויות?

ערבות הדדית? מה נשאר מהם? רק זיכרונות..

ואנחנו הפכנו לשחקנים בסרט

"אי לייק מייק" - שהוא סטירה רומנטית

הרלוונטית עד עצם היום הזה.

שיר מחאה עוצמתי כתבת רבקה יקרה.

חג חנוכה שמח

שמוליק

.

פעם היה ייאוש, היו פוגרומים, היו הנאצים ... 

הייתה סיבה להקים מדינה ולנסות להיות כמו-כולם. 

וכשהכול "כרגיל/כאילו-כמו-כולם " - 

תודה רבה-רבה!, שמואל יקר מאוד. 

רבקה

---

האמריקניזציה המיותרת הזאת 

.

תודה רבה-רבה על תגובתך!, יום טוב יקר. 

רבקה

---

.

תודה רבה-רבה!, צביקה יקר. 

רבקה

---

פעם היו קצת מתביישים,

מחפשים תירוצים למה לארה"ב יורדים.

היום זו גאווה של כל אם עבריה

שבנה יושב ועושה קריירה באמריקה.

השאיפה של כל כך רבים היא

להיות המדינה ה51 של ארה"ב.

זה כואב, לא בשביל זה נלחמנו...

ואני חושבת לעצמי, ויוצרת סרט (לא דמיוני)

אנחנו מדינה של אמריקה הגדולה

ואז ירדפו אותנו ויתנכלו לנו, היהודים

כי אנחנו נייטיבס שאמריקאי לבן צריך לרדוף ולגרש,

ולאן יגרשו אותנו? לארצות מהן באנו...

איך גלגל מסתובב.

רבקתי היקרה, אני כל כך מבינה את שכתבת

אני זוכרת שכשאריאל אחרי לימודיו התחיל לעבוד בבוסטון

בחברה הציעו לתת לו גרין קרד... והוא ויתר וחזר

ואז... אנשים הרימו גבה ואמרו לי,

איך לא שיכנעת אותו להשאר שם, ואמרו שאני אגואיסטית.

.

נוריתי יקירתי, 

אני הרי לא ציונית - הציונות לא קיימת עוד, למעשה: אנחנו 

מדינה, וחבל שאני לא זוכרת כרגע אֶת שמוֹ של מי שהצהיר 

על כך, תוך ויכוח עם מישהו באספה הכללית, אחרי כ"ט 

בנובמבר, 1947.

אבל אני ישראלית. 

בזמנוֹ הייתה לליאל ההזדמנוּת לעבור לארה"ב. עבודה, 

ברור. 

הוא לא הסכים, כי ליעל קשה מאוד-מאוד עם לימוד שפה 

חדשה, 

אבל בעיקר כי "אני חייב לקום בבוקר ולראות אֶת השלטים 

בעברית, מכולת בעברית, רחובות בעברית, חיים בעברית ." 

לפני כמה ימים הודיעו להם שהחברה עצמה תעבור להודו 

תוך שנה. 

הוא ילַמד/יכשיר אֶת מי שיבחרו מארה"ב לעבודה שיש לו 

כיום. לשם כך ישלחו אותו/אותם ארצה לשם כך, 

ואחרי כן - יהיה מובטל. 

כך נוצר השיר המחאתי שכתבתי. 

רציתי לטלפן אלייך מיד אחרי השיחה עם ליאל - אבל בכיתי 

כל כך ש- ידעתי שלא אהיה ברורה. אז התחלתי לכתוב. 

ליאל כבר בן 49. יהיה בן 50 אחרי המעבר למובטל.

איפה ימצא תעסוקה ..?  

מי יעסיק אותו ..? 

אני כֵּן רציתי שיעבור, ולא חשבתי על ארה"ב אלא על מדינה 

אחרת, לא חשוב איזו, רק שיעריכו אֶת כישוריו. אָז הוא היה 

בן 30+ . 35, 36 . ולא רק בארה"ב היו מעוניינים בו. 

טוב, התבכיינתי מספיק. 

ניצלתי הזדמנוּת בתגובתך לטקסט שלי, 

ואני בטוחה שלא ציפית לתגובתי לךְ. בעיקר לא היום ... 

סליחה! כי לא התאפקתי עוד.

תודה רבה-גדולה על דברייך, על התגובה ועל כל חלקיה!, 

נוריתי יקירתי.

חיבוק, אהבה רבה-רבה, 

שלך תמיד, תמיד,  

רבקה

---

נוגה, מעורר מחשבות - ההוא שהחליף את הראשון הוא כמו ההוא בסרט, האהבה לדולר ולאמריקה נטועה עמוק יותר ... תודה רבה לך רבקה היקרה, יום קסום וחמים.

.

תודה רבה-רבה!, דני יקר. 

רבקה

---

הייתי מכנה את שירך-היהודי הנודד

היהודי ששכח את הגלות ודווקא כאשר הגיע לנחלה ולמנוחה

הוא מחפש את עושרו אצל הדוד סם

הם לא יודעים שגם שם הם לא רצויים

הלוואי והיו קוראים את דבריך-אני בספק אם

הם יודעים לקרוא

כל הכבוד לשירך רבקה אהובה

בהמון אהבה

ממני מרים

.

לא יכולתי לצפות לתגובה-לעניין טובה יותר, מרים אהובה. 

נכון. נכון מאוד-מאוד. 

גם אני בספק אִם הם יודעים לקרוא. לקרוא-על-באמת.

לקרוא את המצב, בעיקר. 

(וואו. תגובתך הדהימה אותי.) (באמת-באמת.)

תודה רבה-רבה על דברייך!, מרים אהובה. 

אוהבת אותך הרבה-הרבה, 

רבקה

---

.

הוֹ. 

תודה רבה-רבה על קריאה, תגובה ועל הזמן שאַת 

מקדישה לי!, אביה אהובה, יקרה מאוד. 

רבקה

---

רבקה יקרה !!! 

אמריקה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, 

אליה כולם נושאים עיניים, 

עד היום חלום להרבה, 

והנודדים בשדות זרים, 

במהרה מתקבעים. 

התחברתי לכתוב ולאמירה, כה מציאותית

חג אורים שמח יקרה

וכל שליבך מבקש לו יהי

באהבה גדולה

עליזה. 

.

תודה רבה-רבה על תגובתךְ!, עליזה יקרה, אהובה. 

חד אורים שמח גם לךְ!

רבקה

---

שיר פסימי

השיעבוד לחומרה

אוי לנו שכך הווינו

יש גם טוב יקרה 

.

כן, השיעבוד לחומרי. 

למרות הכול, למרות העבר - ואולי בגל העבר. 

תודה רבה-רבה על תגובתךָ!, יצחק יקר. 

רבקה

---