חשבון

את סופרת צעדי געגוע אך את גרועה בחיבור ולפיכך מתקשה לכמת את הכמיהות. תודה רבה לך אורנה היקרה, העיקר שאת מתגעגעת, זה מה שחשוב. יום קסום לך.

כמה זה נותן בסיכומו של דבר? אינך יודעת , אך את החוסר את חשה בבירור. 

שיר מבריק! 

תודה אהובה שאת. באמת אהבתי אמש את אמא שלי. 

איך חיסור? חיבור זה יותר קל. תכף תגידי שגם לחלק יותר קל מכפל... אהבתי ממש 

בְּאַהֲבָה יֵשׁ חִבּוּר 

וְגַם חִסּוּר

לִפְעָמִים מַעֲלִים בָּרִבּוּעַ

אוֹ מוֹצִיאִים שֹׁרֶשׁ

מִכְּפִילִים אוֹ מְחַלְּקִים 

וְאֶת הַכֹּל שָׂמִים

בְּתוֹךְ סוֹגְרַיִם עֲגֻלִּים

מְלֵאֵי גַּעְגּוּעִים.

תודה אורנה יקרה על השיר הנפלא שכתבת על הקשר בין אהבה וגעגוע לפעולות חשבון בסיסיות.

יום נפלא מלא באהבה

שמוליק

כמה שתנסי לא תוכלי לכפות על החוסר הגדול שבפנים

.

מה לעשות - הפעם אני חייבת להעיר לך ש- 

הקושי הוא לחַסר/חיסור, ולחַלק/חילוק. 

בחיבור ובהכפלה מתקשים הרבה-הרבה פחות. 

חבל - כי רצית להעביר משהו משמעותי מאוד, וכאן 

טעית, פשוטו כמשמעו: קשה לי להאמין שישנו קורא 

אחד שלא התנסה אישית, או דרך חבריו לכיתה, בבעיה 

כפי-שהיא. 

וסיום השיר (סיום-כל-שיר-שהוא) מוסיף או גורע ממה 

שלפניו.

הצעה מעשית ביותר: 

נסי לנסח באופן שונה אֶת החלק הפותח ב-"בְּחֶשְׁבּוֹן" . 

זֶה הכול. 

חוץ מזה: 

הבנתי. הבנתי. אחרת, לא הייתי מתעכבת לכתוב לך אֶת 

כל התגובה הארוכה הזאת ...

תודה רבה-רבה!, אורנה אהובה, משוררת יקרה לי. 

חיבוק, 

רבקה

---

הניתן הכול לכמת?

עדיף לצמצם מרחקי הגעגוע

לשאוף לקו הגמר של האהבה

אַת בהחלט נוסקת בכל שיר לגבהי מחשבות והרהורים....נהדר!

סופרת צעדי געגוע, 

מנסה לכמת כמיהות, 

גרועה בחיבור, 

טובה יותר בחיסור ... 

מומלץ אולי לקחת שיעורים פרטיים  

אולי, לאזן בין השניים ... 

שיר חד ומיוחד כתבת אהובה. 

אני ... מעולם לא אהבתי שיעורי חשבון

חיבוק לערב חמים ונעים

ממני עליזה. 

למי שידע שפע

לזה שמחסור לא חווה

להוא שנולד וכפית שמנת בפיו

ולה שהיה לה הכול

אלו דווקא, לא החסירו

תמיד אספו חיברו

ואפילו הכפילו

ובכל זאת

תמיד חשו חסר

אהבתי.

תודה רבה לך

אני לא מומחית בחשבון אך את מומחית בכתיבתך

וכמה יפה שילבת את החשבון בשיר הקסום הזה

יום נעים אשה אהובה

ממני מרים

וזו תחושה לא הכי נעימה כשאין געגועים לספור... 

נפלא ומיוחד אורנה יקרה.