ההתאהבויות הקטנות, הלהט מנצחונות בכדורגל, והסקרנות התמימה-כל אלה הם השראה למוזה שבך. ובאין אלה-המוזה מתמהמהת משהו. 

לקחת אותי 

מסע בזמן 

לילות כיבריה וחודורוב  

השוער האגדי  שהיה שכן לי  

גידל שלושה כדורידנים לתפארת  

חתיכים ששברו את הלב לבנות ראשלצ 

ואנו הינו מתאהבות בכל שבוע באחד מהם. 

לקחת אותי למסע משלי

עופר אמיר ותמירַַַַ ַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַַ....

​​​​​​​גם יענקלה היה שובר לבבות

יֶלֶד מְאֹהָב

אוֹהֵב לִכְתֹּב שִׁירָה

בְּמֶשֶׁךְ כָּל חַיָּיו

אֶת הַהַשְׁרָאָה

מָצָא הוּא בַּסְּבִיבָה

וְהִנֵּה עָבְרוּ שִׁשִּׁים שָׁנָה

וַעֲדַיִן יֶלֶד מְאֹהָב

שֶׁאוֹהֵב לִכְתֹּב שִׁירָה.

מקסים שירך אודי היקר , הזמן לא עוצר מלכת , על זה כתבתי אתמול שיר כאן באתר . אם תחבק את הזמן, ותסתכל סביבך תראה את הילד המאוהב שאוהב לכתוב שירה.

שבת שלום חבר יקר.

שמוליק

כיף להתרפק על זכרונות ילדות

גם אם התמונה מעט מזויפת

אהבות "יורוקות" וערבי תרבות

כיף להתרפק

לצייר מחדש ארועי עבר

לפזר מעט "פיק"

להדחיק את המר

כיף לזכור

כבר לא כל קל

לחפש באור

לספר אגדת ילדות מאושרה

בלי אבל, גם בלי חבל

תודה רבה לך אודי

על רגעי ההנאה

כן, והיום ההוא נגד וויילס כשחודורוב שבר את האף....והיום בו שייע החמיץ מול יאשין...

היו בהחלט ימים - חבר!

שאפשר לכתוב עליו ולקבל מוזה חדשה ❤❤❤ יפה כתבת 

איזה מתוקה את!

מּוזָתִי הָאֲהוּבָה

בַּיָּם -

כְּמוֹ הַגַּלִּים

הַמוּזָה מִתְנַפֶּצֶת

לְכֹל הַכִּוּוּנִים

שׂוֹחָה לְצִדִּי

עִם כַּרְבּוֹלוֹת  לְבָנִים

 שׁוֹכֶבֶת לְיָדִי עַל  הַחוֹל הָרַךְ

וַאֲנִי חֲשׂוּפָה וּשְׁקוּפָה

בֵּין צְדָפֵי הַתִּקְוָה.

פָּעַם נִשְׁמָתִי הָיְתָה כּוֹאֶבֶת

 וְשִׁירַי מְלֵאֵי יִסּוּרִים

 הַיּוֹם אֵינִי דּוֹאֶבֶת

 וְחַיָּי כֹּל כָּךְ יָפִים.

 לֹא עָמַדְתִּי מוּל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת

 רַק הִבְטַחְתִּי לְעַצְמִי הַבְטָחוֹת

בַּדְּבָרִים הַיָּפִים לָגַעַת

וְלֹא אֶהְיֶה מְלֵאַת אַכְזָבוֹת.

 הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי

פּוֹרְקִים כֹּל עוֹל

 וְאָז הַמִּלִּים עַל הַנְּיָר מִתְפָּרְצוֹת

חוֹשְׂפוֹת

           מִזְדַּוְּגוֹת

                       נֶהֱנוֹת

 אֲנִי שְׂמֵחָה כְּשֶׁהַשִּׁיר בִּי

מְבַעְבֵּעַ וְשׁוֹפֵעַ

עָמֹק בַּנִּימִים וּבָעוֹרְקִים

 אִם הַמוּזָה תַּעַזְבֵנִי וְלוּ לִשְׁנִיָּה

 הַרְאוּ לָהּ דַּרְכָּהּ אֵלָי חֲזָרָה

 סַפְּרוּ לָהּ שֶׁאֲנִי בַּסְּבִיבָה

וְלָהּ מְחַכָּה.

.

יו. 

שמחתי ה-מ-ו-ן לקרוא את הפואמה הקטנה שלך. 

על כל המשתמע. 

תודה רבה-גדולה, אודי יקר. 

לבבות בדרכם אליך. 

רבקה

--- 

ובילד הזה יש הכל-אך בעיקר שירה שנולדת מתוך הנפש פנימה. איזה שיר נהדר אודי יקר 

הן שקיעות

וזריחות

זיכרונות והווה

ללא גיל

ו...לזנק כארי