ויויו גם

מחווה? חיבה? לא! את לא מוצאת בצביטה הקטנה הזו משהו מלבב, נהפוך הוא-זה מוביל להשפלות גדולות הרבה יותר. ואני מסכימה לגמרי! 

יויו זה לא תמיד משחק, לעתים זו מציאות חיים עגומה למדי המתחילה בצביטה לבבית לכאורה ומסתיימת בצביטה ענקית בלב אישה 

היחס לנשים 

אם בשיר או בעבודה 

הקלות הבלתי נסבלת של ידיים 

שרק.... 

אך באותה נימה אוסיף 

הקלות הבלתי נסבלת של הרבה ששתקו. 

יום קסום אהובה

פעם אולי זה נחשב לתמים-כי כך זה היה צריך להיות-חברים מן המנין

היום זה נחשב ובצדק ל-הטרדה מינית ושיעז מישהו ל......

יום נעים חברה אהובה

כותבת ישר ולענין-וזה מוצא חן בעיני

באהבה רבה

מרים

אז כשלהקת הנח"ל שרה את השיר

צחקנו ולא מחינו על כל מיני השפלות

כי אז חשבנו - ככה זה כשיש ערמה של חברה על הדשא.

אז הייתה השפלה צביטה בישבן או בפטמה

אבל העיקר שאנחנו חלק מהחבורה.

שום דבר לא השתנה

רק שהיום כותבים על זה בעיתון

על יויו גם

שצבט בישבן

ולפעמים עדיין 

רק נו, נו , נו עושים עם היד

וממשיכים הלאה

העיקר להיות חלק מהחבורה.

.

נוריתי יקירתי, 

נכון, חשבנו שככה זה כשיש ערמה של חברה על הדשא... 

תודה רבה-מיוחדת לך, נוריתי. 

אהבה וחיבוק, 

שלך,

רבקה

---

גם אז לא היה מתוק...

הצביטות בישבן ובפטמות, אי שם מגינת השכונה, דרך... ועד להיאחזות על ההר,

היו נהוגות בקרב הבנים, והבנות המסכנות הן רק סבלו..

ואת הנשים שלא חוו לא אז ולא היום אז משייכת ליויוגם.. שהוא מופיע בסוף רשימת הבנים, כאילו לא שייך אליהם. הוא שונה בזה שכנראה לא נהג כך בבנות..

נפלא רבקה יקרה  

"גם אז לא היה מתוק..."

מודעות ויותר עוז לשנות 

הכוח לכך טמון גם באומנות ובשירים :)

גַּם אָז זֶה לֹא הָיָה מָתוֹק,

גַּם אָז זֶה הָיָה הַטְרָדָה מִינִית

גַּם אִם אָז הַבָּנוֹת וְהַבָּנִים

חָשְׁבוּ שֶׁזּוֹ הַדֶּרֶךְ

הַקְּצָרָה לַחֻפָּה

הַהַשְׁפָּלָה לֹא נֶעֶלְמָה

עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה..

שיר מחאה זועק ועוצמתי כתבת רבקה יקרה, גם אז וגם היום זה נחשב להטרדה מינית רק שהיום יש לכך מודעות, והיחס בהתאם.

יום טוב

שמוליק

העצב ניכר עד היום

נוגה, דברי תוככה - גם אז לא היה מתוק, היו השפלות בספרות ואת זועקת על כך. תודה רבה לך רבקה היקרה, בהחלט מודלים חיקוי חיוביים צריכים להופיע בכל מיני מקומות כדי שהם יופנמו. צהריים טובים.

שהחיים נדושים ושגרתיים בנומך של רוח אנושית

שרק חושבת על החפצת נשים נלוזה ומכוערת.

והכל כל כך צפוי...

כן,

פעם גם אני חשבתי ככה.

ומזה ברחתי.

נענשתי כהוגן על היציאה מהצפוי הזה.

אבל היום אני לא בצפוי המיינסטרימי הלזה ,

כלל וכלל לא.

מזל שכך. 

כוונתי לומר כאן שיש עוד דרכים לחיות בלי יויו גם...

וההוא מהגן שהופך ל"בעל"