גליסאה שעַל הָאִי

והיא,

נותנת סימנים באהובה

כאן...וכאן

ואלה שמות

מאוד אהבתי

בֵּין דּוּכְנֵי הַשּׁוּק

גָלִיסֶאׇה  בָּדָד יוֹשֶׁבֶת

רַק הַחֲתוּלָה מְנַמְנֶמֶת

וּמִתְנַשֶּׁפֶת.

וְצִפּוֹרִים בְּלִי שֵׁמוֹת

עָפִים מִמַּעַל,

וְגָלִיסֶאׇה מְסַפֶּרֶת

אֵיךְ הוּא הָיָה

וְאֵינֶנּוּ עוֹד..

שיר מקסים  מירי היקרה , על גליסאה הכואבת את חסרונו של אהובה.

שבוע טוב

שמוליק

יודעות וחשות אחד עם היקום

.

קודם כול, תודה רבה על תגובה + קריאה ל-"שתי צמות ... " - 

מחקתי אותו כי הניסוח הביא לבלבול בהבנת הנקרא. 

ועכשיו, לשירךְ: 

יפהפה. 

האנשתְּ מקום על כל המשתמע, וכך הדמוּת חיה, נושמת - 

ואף סובלת . 

תודה רבה-רבה, מירי***

בברכה, 

רבקה

---

זה הגעגוע המדבר מפיה, אהבה שעדיין נטועה בה. אך גם דמותה נשקפת כאן דרך המילים, באמצעות הרהוריה. שיר מיוחד במינו שיש בו מן האווירה, מן הדמויות, מן האהבה, ומן הפיוט הנוגה משהו. 

וואוו כתיבה 

ייחודית ומהנה

כה יפה ומיוחד תיארת את דמותה, ואת האהבה שלא נמוגה מלבה.

לאהבות ברות קיימא-אדם

כה ייחודית דמותה, תיארת אותה בצורה נפלאה וכבר התאהבתי בה בעצמי, רק כאב הפרידה מנהל אותה עתה.

עונג לקריאה השיר שלך 

ברוכה הבאה יקרה 

דמות מיוחדת היא ואת מעלה את דמותה 

ביפי מילותייך ובכישרון רב..

תודה רבה לשירתך מירי..

המשך יום נעים

ממני שמאי..