מְעִידָה. 1; 2.

שיר יפה וממצה.

כאלה קטנות וכאלה ענקיות ומטרידות כל כך. נותר רק להנהן בהסכמה. 

אני נפעמת כל יום וכל פעם משירייך - יש בהם כל כך הרבה תובנות וחוכמה - מיוחדים ויחודיים רק לך - רק לך - פשוט נפלא - 

ושוב את שואלת 

שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי לְכַמָּה מְעִידוֹת זְקוּקָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עַל מְנַת

שֶׁתִּתְקַשֶּׁה לִרְאוֹת אַךְ וְרַק אֶת שֶׁרוֹאֶה הַסּוּס בִּגְלַל סַכֵּי עֵינָיו..?

נהדר!!!

.

.

.

.

רבקה אהובה

כמה קל להאשים מסמר קטן במעידות גדולות

ואנו נוהגים לשכוח את המעידות ואת גודלן

זוכרת בע"פ את מילות השיר

ערב טוב אשה אהובה ויקרה

ממני מרים

שלנו

בעצם זה כמו שהיקום מפיל אותנו כל הברכיים

לראות משהו קטן ומרוכז.

שאותו אנחנו מחמיצים בגלל המרחב ששואב אותנו.

לגבי המסמר הקטן.

זה הדומינו של המעידות...

שם זה החל. אבל המסמר לא אשם.

אגב המשפט האחרון לגבי מדינת ישראל וכו'...

היה לי קשה להבין את הסיבוב שעשית שם.

פירואט שכזה.

אוהבת אותך, ערב טוב

מעידות קטנות,

ומעידות גדולות

מובילות תמיד לאסונות.

גם אם העיניים לא רואות,

ועולות אז שאלות

האם המסמר אשם

או הפטיש ?,

והיכן נמצא האיש

שידע אותנו להוביל

בלי מעידות..

שיר חכם ונוקב, אקטואלי מאד ומעורר חומר למחשבה כתבת  רבקה יקרה. נקווה שהשינוי שעומד להתרחש יהיה בלי מעידות.

יום טוב

שמוליק

הכל בגלל מסמר קטן. מעידה קטנה, או מעידה גדולה, כזו אישית או קולקטיבית אך המעידות נותנות את הטון 

משנות חיים 

הנקום? 

יום קסום אהובה אהובה

חזק, קולע, מעלה שאלות - את זוקפת את האי סדר אצלנו במעידות ותוהה לכמה מעידות זקוקה מכורתנו כדי שהיא תהיה שרויה במצב שהיא לא יכולה לראות את מה שקורה. תודה רבה לך רבקה היקרה על שני הגיגים מעוררים מחשבות, יום טוב.

.

כדֵי שהמדינה/אנחנו נבין שעלינו לראות מה קורה בתמונה  

.

המלאה.

נראה היכן נעצר המפלה 

הרבה אי סדר לה