רֶגֶל קְרוּשָׁה

.

נִרְכָּשׁוֹת אוֹ גֶּנֶטִיּוֹת/תּוֹרַשְׁתִּיּוֹת. 

.

נִרְכָּשוֹת = רוֹכְשִׁים/לוֹמְדִים/מְחַקִּים אוֹתָן מן הסביבה. גם 

.

הרגלי הטעם למאכלים מסוימים נמצאיפ ביניהן.

.

גֶּנֶטִיּוֹת/תּוֹרַשְׁתִּיּוֹת = נמצאוֹת בַּ- דִּי-אֶן-אֵי. יש שבולטות גם 

.

בהופעה החיצונית, כמו צבע העור, גובה, תווים בפָּנִים, וכד'.

.

תוכלי למצוא הסבר מלא בגוגל, ב-ויקיפדיה. 

.

.

תודה רבה-רבה, אילה יקרה מאוד.

.

שלךְ, 

.

רבקה

---

.

נִרְכָּשׁוֹת אוֹ גֶּנֶטִיּוֹת/תּוֹרַשְׁתִּיּוֹת. 

.

כרגע הסברתי אֶת הנושא לאילה בתגובה שלי לדבריהָ. 

.

תוכלי למצוא אֶת ההסבר המלא בגוגל, ב-ויקיפדיה. 

.

.

תודה רבה-רבה, ויקי יקרה מאוד. 

.

שלךְ, 

.

רבקה

---

"מִתְרַגְּלִים אוֹהֲבִים מְקַבְּלִים אֲפִלּוּ אֶת הֶחָרָא הָעִקָּר שֶׁהַנִּקּוּד נָכוֹן"

אנחנו כאן במדינה 

מתרגלים ומקבלים

באהבה לפעמים

גם כשהניקוד לא נכון

והמצב על הפנים,

כי לא עומדים על

רגליים יציבות,

וקיימת רק תחושה

שכל רגל כאן

היא רגל קרושה..

תודה רבקה יקרה על שיר נוקב המסתתר בין מילות השיר והרגל הקרושה.

שבוע טוב

שמוליק

.

נהפוך הוא: 

.

תודה רבה-רבה-רבה לךָ!, שמואל יקר מאוד-מאוד, על קריאה

.

+ תגובה מלאוֹת. 

.

מעולה בשבילי! (מה עוד אבקש..?) 

.

שלךָ, מאושרת, 

.

רבקה

---

גם טעם הוא דבר נרכש. כל עם וכל עדה עם המאכלים שלה, אפילו מוזרים לעתים. ואנחנו אוהבים זאת. ולגבי החרא...זה הקולקטיבי שאת מכוונת אליו, זה של החיים בכלל-לא יודעת אם זה טעם נרכש, או פשוט חלק מתכונות ההשרדות וההסתגלות של האדם. מתרגלים גם לזה מסתבר. 

.

ומתברר ש- לֹא מתברר לנו שום-כלום מכל מה שנעשה כאן...

.

אילוּ יכולתי לראות אֶת מצבנו מתצפית פילוסופית, היה לי 

.

הרבה-הרבה יותר קל, למען האמת. 

.

.

תודה רבה-רבה על דברייךְ, גליתי יקירתי. 

.

שלךְ מכאן ועד בכלל, 

.

אוהבת אותךְ המון, 

.

רבקה

---

.

.

אַתְּ שילוב נדיר של שובבוּת, ראש, לב ומעשיוּת. 

.

רק טוב לךְ!, גליתי יקירתי. 

.

אוהבת אותךְ מאוד, מאוד, 

.

שלךְ, תמיד, 

.

רבקה

---

חד ביותר שירך, איזו אירוניה שנונה יש במילים האלה...חרא...

.

ותגובתךָ חדה וברורה לא פחות מכתיבתי...

.

כן, אירוניה. יש בָּה גם מידה רבה של עגמומיוּת. 

.

.

תודה רבה-רבה על תגובתךָ, יום טוב יקר מאוד-מאוד. 

.

שלךָ, תמיד, 

.

רבקה

---

אלוהים ישמור מאותו "חולודץ" וייפי פרוסות הגזר הצפות מעלה..

.

הוֹ. 

.

אז אַתָּה יודע בדיוק-בדיוק על מה דיברתי, בעיניינֵי מאכל  

.

ובכלל, נדמה לי. 

.

איזו הקלה ... 

.

.

תודה רבה-רבה על תגובתךָ, צביקה יקר מאוד. 

.

שלךָ, 

.

רבקה

---

.

תודה רבה-רבה על דברייךְ!, אביה יקרה מאוד, מאוד. 

.

שלךְ, תמיד, 

.

רבקה

---

בהרבה דברים בחיים 

או שמא הרגל 

שבוע מואר בטוב אהובה

.

:))

.

אני רואה אֶת החיוּךְ שלךְ וקוראת אֶת תגובתךְ - והכול טוב 

.

וקל יותר. 

.

חיבוק, אהבה רבה ו-

.

תודה רבה-רבה על דברייךְ!, אורנה יקרה לי מאוד, מאוד. 

.

שלךְ תמיד, תמיד, 

.

רבקה

---

מרוב התעוב שאני רוחש לרגל קרושה מאז קידמת ימי 

היססתי בטארם קראתי את השיר.

עכשיו הכל בסדר. אהבתי מאד רבקה היקרה מאד

מאד מאד....

.

:))

.

היה לי מזל:

.

אומנם ממוצא אשכנזי-ליטאי, אבל אִמִּי לֹא אהבה אֶת המאכל,

.

כךְ שבבית לא היה בֵּין המנוֹת. 

.

הבעיה הייתה אצל המשפחה, הארוחוֹת, החגים. 

.

לא הייתי כותבת עליו אלמלא הסתדר לי עם המתרחש 

.

בארץ - ועם ריבוי "הרגליים הקרושוֹת" אצלנו. 

.

.

תודה רבה-רבה על הכֵּנוּת ועל כלל תגובתךָ!, אודי יקר 

.

מאוד, מאוד, מאוד, מאוד ... 

.

<קריצה> 

.

שלךָ, תמיד, 

.

רבקה

---

וילנא?

.

איזו סקרנוּת..!

.

:))

.

אִמָּהּ נולדה ביישוב באזור מִינְסְק (אֲנִי לא זוכרת אֶת שם

.

היישוב) ואֲבִי-אִמִּי ב-וילנא. 

.

.

ביי, אודי. 

.

רבקה

---

כל עוד הניקוד נכון, אזי הוא מובן יותר ואז ניתן לקבל את הכתוב גם אם זה לא יצירת מופת..

יפה רבקה יקרה. 

.

:))

.

מקבלת אֶת דברךָ ואֶת פסק-דינךָ בהכנעה, יקי יקר ואהוב מאוד. 

.

שלךָ, גם כשאין יצירוֹת מופת, 

.

רבקה

---

ואותי למדו, לא אומרים איכס על אוכל

והרגל הקרושה, עם הז'לטין הרועד 

תמיד דחה אותי

לא התרגלתי, למרות הלחישות, שבסוף עוד תהבי את זה.

גם לחרא אי אפשר להתרגל, גם אם הניקוד נכון הוא.

אז דודה פאני וסתבא סלובה וגם אבא -

בעצם כולם ביחד וכל אחד לחוד...

לא יצליחו לשכנע אותי.

.

:)))))

.

גם אותי לא ... 

.

וגם לא אֶת אִמָּא שלי ... 

.

.

תודה רבה-רבה על האתנחתא הקומית במצבנו הטרָגי-קומי!, 

.

נוריתי יקירתי. 

.

(אִם נראֶה בּוֹ טרָגי-קומדיה, יש לָהּ מערכה אחרונה, נכון..?)

.

חיבוק עדין (יש לךְ עוד חודש עד שמותר יהיה לְמַצְּ'מֵק אותךְ), 

.

נשיקה, אהבה רבה, רבה, 

.

שלךְ תמיד, תמיד,

.

רבקה

---

עצם המחשבה להיות נוכח ליד שולחן

שמונחת עליו רגל קרושה דוחה אותי,

מעולם לא התרגלתי לרעיון.

בחיים ישנם לא מעט דברים דוחים

ועלינו  לחיות איתם ביום יום

למרות הכול..

כמו הממשלה הזו  למשל...

תודה רבה רבה רבקה יקרה מאודדד

על שירתך ועל אירוניה לשמה.

ערב שכולו טוב.

ממני באהבה 

שמאי.

.

תודה רבה-רבה-רבה לךָ!!, שמאי יקר מאוד, מאוד, 

.

על קריאה + תגובה כמו בהזמנה!

.

באהבה ובהערכה רבה, 

.

שלךָ תמיד, 

.

רבקה

---

רבקה יקרה לי  !

לעולם, אבל לעולם,

לא אשוב לטעום רגל קרושה.

אין סיכוי שאתרגל לטעם הזה בחיים...

לזכר מקרה בעברי, אי הנוחות

והבושה שגרמתי סביב...

אני עיראקית וזה לא משהו שקרוב לליבי בטעם,

אבל כל עדה ומנהגיה והקטע הקולינרי שלה

על כול המשתמע.

מכירה אנשים, שחולים על המרקם הזה...

בועטת במוסכמות של להתרגל, לא קיים אצלי...

לא טעים, לא אוכלים, לא מתרגלים.

החשוב חברה...שהניקוד מדוייק.

שנון וחד כתער שירך יקרה.

מחבקת לערב חמים ונעים

שלך באהבה תמיד

עליזה.

.

.

לא לדאוג ... 

.

גם אִמִּי לא אהבה אֶת ה-ה-ה-הַזֶּה, ואֲבִי, עם כל הרצון שלו  

.

להימנע מפגיעה באִמּוֹ, סבתא סלובה, אף הוא לא-כל-כךְ 

.

נהנה ממנו. 

.

בבית לא ראינו אותו. למדנו על קיומו אצל הקרובים. 

.

.

תודה רבה-רבה-רבה על הכֵּנוּת!, עליזה יקרה, אהובה מאוד. 

.

שלךְ תמיד, נאמנה לךְ, 

.

.

רבקה

---