שמענו את ההמנון

מתריסה זו הכתיבה 

בוקר טוב 

מתריסה, נכון . כנגד זדון  ורהב. יום טהור שיהיה לך, בת הרים נאוה!

....וגם חרדים לשלומה

עוֹמְדִים בֵּינוֹת הָאֲנָשִׁים

בְּתוֹךְ הָמוֹן זוֹעֵם שְׁלוּבֵי יָדַיִם,

וְאֶת זַעֲקַת הַלְאֻמָּן

עַל אֶרֶץ אַחֶרֶת

שֶׁהָיְתָה וְעַכְשָׁו אֵינֶנָּה עוֹד

אֶל הַלֵּב חוֹדֶרֶת

אַךְ בָּהּ מַבִּיט אִתָּהּ

וְאֵין יָפֶה מִמֶּנָּה..

תודה אודי היקר על התובנות הרבות העולות משירך המקסים.

אין לנו ארץ אחרת.. ועיננו כלות ממה שקורה בה כיום.

יום טוב 

שמוליק

שמוליק היקר

כמה יפה הבנת את השיר וכמה חדרת לעומק בתגובתך.תודה!

השימוש במילה "פח," מעבירה בעוצמה כה רבה את הצליל הצורמני הזה שאתה חש כרגע בנוגע למדינתנו. וכך ההמנון...

עצוב.

כש" הם" שולטים - אלה לא צלילי החלום שפעם חלמנו. אכן.

פינה אחת של שפיות 

היא 

יום נעים יקר

.

בידיים צלובוֹת. רפרור נוקב לישו הנוצרי. 

.

הסימוּן לצליל ההִמנון כאל רעש צורם של פח - מצמררת. 

.

ההמשךְ מתבקש: מדגיש אֶת ההרפתקנוּת.

.

אלא מה - "מָקוֹם יָפֶה אַתְּ ."

.

.

דחוס כנדרש. 

.

תודה רבה-רבה, אודי יקר מאוד. 

.

שלךָ, 

.

רבקה

---

רבקה יקרה

לא כל צלוב הוא נוצרי....והשיר נמשך למטחווי ארץ. שנאה ואהבה ותשוקה לימים טובים יותר.

.

ז"א: 

.

במקום לקרוא/לפרש "בידיים צלובוֹת",  צריכה הייתי 

.

לקרוא/לפרש: "בידיים משולבוֹת". 

.

המם. 

.

זה קורה - לי, לפחות - כשהידע רב מדי... 

.

:))

.

תודה רבה-רבה על ההערה!, כי עכשיו המשמעויות בשירךָ

.

משתנוֹת בהתאם.

.

שלךָ, 

.

רבקה

---

ואין ספק שאתה עדיין אוהב את הארץ הזו ובכל זאת...מאוכזב משהו 

אני שומעתאת החריקה הזו של הפח שמעבירה צמרמורת בגוף

זו אינה צמרמורת של התעלות מול ההמנון

זו צמרמורת של חריקה צורמנית

של סלידה.

עצוב וכואב לאן שהגענו כאן במדינה

מאז שהושמע ההמנון לראשונה.