עננים מלאים

כמה רגש נגיעה מאלכותית 

מקסים יום נהדר 

.

עץ הדעת ניצב מאחורֵי העננים המלאים, 

.

ולא יהיה נראה-לעין עד אשר העננים יורידו אֶת גשמיהם. 

.

עד אז, החיוךְ (של הדוברת) בידיו. אולַי גם אחר-כךְ.

.

והכתיבה - לכתוב אותו - נמשכת... 

.

.

הא. 

.

איזה שיר. 

.

הדימויים וה"קפיצות" - תענוג לקריאה. לקורא. לִי. 

.

ולי לא נותר אלא להודות לךְ מאוד-מאוד על התענוג 

.

שקיבלתי משירךְ, אורנה יקרה, משוררת אהובה. 

.

שלךְ, מוקסמת, 

.

רבקה

---

העננים בטנם מלאה

חופנים בתוכם

גשם

רוצה לחוש טיפות,

שימלאו גופך,ליבך, נפשך...

חיוכך תלוי באחד שלך

אליו געגוגעייך מתנקזים

באין עץ הדעת כבר איתך.

הגשם, בוא יבוא.

מפעים לי זה הכתוב !!!

מחבקת לשבוע מואר ואוהב אהובה 

ורק אהבה תהא מנת חלקך,

את ראוייה.

ממני עליזה.

זה הגעגוע המדבר מלבך, והוא מדומה לעב הנושא עמו את טיפות הגשם. כל כך יפה! 

החיוך שבתמונה ,

המבט , הגעגוע,

והוא מתמהמה,

כמו חושב שהוא נמצא

בגן העדן של נפשך

ורק טיפות הגשם

מזכירות לו

כי עץ הדעת כבר איננו..

מקסים אורנה יקרה , אהבתי מאד את שיר 

עם הגעגוע ועם עץ הדעת שאיננו כבר ביום של חורף קר.

שבוע טוב 

שמוליק

את מתגעגעת לגשם, מבקשת ממנו שירד, שכן החיוך שלך הוא בידיו ואין לך עץ הדעת. תודה רבה לך אורנה היקרה, שבוע טוב ומבורך.

כל שעליו לעשות זה

לגרום לעננים להוריד את הגשם

ועם הטיפול היורדות הגעגועים יחלפו,

לשוב ולהחזיר את החיוך לשפתיך

ועץ הדעת ישוב לרשותך.

ואל נא נאבד את עץ הדעת עקב כך.

אָנָּא, רֵד

כָּתַבְתִּי אוֹתְךָ שׁוּב

לְחַיַּי

וכשמתקיים המפגש הוא כמו מרווה את אדמת חייך, מקסים השיר הזה

עץ הדעת לא בידייך,אך את עץ החיים את מנצלת עד תומו

וזה ניכר בשיריך המקסימים

יום נעים אשה אהובה

ממני באהבה

מרים