בלדה למישק'ה

והוא יושב 

בן תשתיות חולות ועננים 

הכל השתנה 

וכבר אין חברי קיבוץ או מושב 

או בכלל

ארץ מוזרה 

מישקה בעיניים כלות

רואה איך תפקידו  באוויר פרח

איך המחשב את תפקידו לקח

איך נדחק הוא למקום נידח

אז בקיבוץ אירגנו משלחת

לעודד את מישקה 

ולגרום לו נחת 

בלי לשון שאותה צריך

להכניס ל..

מקסימה הבלדה צבי היקר , אם שמוליק קראוס ז"ל

היה בחיים בטוח שהיה מלחין גם את הבלדה שכתבת.

יום טוב

שמוליק

הרי לוותר על תואר קיבוצי שכזה  

מישקה אחראי כעת גם על פלאי טכנולוגיה ודמיונו עובד שעות נוספות

ראיתיו עמוס עבודה בימים האלה. אמנם כל שהיה עליו לעשות, זה להדביק בולים ולדאוג למשלוח המכתבים. אך כיום, הוא יושב בבטלה. המיילים תפסו את מקום הדואר. איך שדברים משתנים להם באופן קיצוני. אוי מישקה המסכן.

גם אני...קצת. מאוד אהבתי לקבל מכתב עם בול בדואר. מיילים-לא משמחים אותי באותה מידה. 

.

אותי קניתָ בבית הראשון, עם "הלשון הקיבוצית" של מישק'ה

.

וכו'. 

.

לא אתעכב על כל תמונה, רק אומר: וואו!

.

כן, זאת בלדה למישק'ה ולקיבוץ-של-פעם, והעגמומיוּת נכונה. 

.

(אגב: אצלנו קראו לוועדה שציינתָּ "ועדת חברים".)

.

אהבתי מאוד-מאוד. מאוד-מאוד.

.

.

תודה רבה-רבה!, צביקה יקר, יקר. 

.

שלךָ, 

.

רבקה

---

למרות שחל שינוי בתפקידו של מישק'ה בחלוף השנים, לא נס ליחו של מישק'ה והוא חבר קיבוץ מהמשובחים, הוא מקשר בין החברים. תודה רבה לך צבי היקר.

מהו מייל לעומת מכתב עם בול?

מהי שמחה אמיתית בציפיה למכתב עם בול לעומת שמחה בקבלת מייל?

אני כל כל מזדהה עם מישקה ועם שירך המזכיר לי נשכחות

תודה על השיר ואיחולי יום נעים ושפע בריאות

ממני מרים

קשרים מיוחדים נוצרים בקיבוץ. וגם אם מישהו ירצה להאשימו בעצלנות לא יוכל. אוי, המכתבים ההם כמה נהדרים היו