שִׁיר דְּבַשׁ

נָסַכְתָּ דְּבַשׁ בְּעוֹרְקַי

וְהוּא זָרַם בְּתוֹכָם בְּגִיל,

כָּבֵד וְאִטִּי, מָתוֹק

וְקָשֶׁה לְהָכִיל.

קָרָאתִי לְךָ בְּעִמְקֵי לִבִּי

וָלֹא עָנִיתָ.

הֵבַנְתִּי כִּי לֹא לִי אַתָּה.

אֶת גַּלֵּי אַהֲבָתִי

כְּשֶׁבַח לָאֵל שָׁלַחְתִּי.

הוּא זִכָּה אוֹתִי

בְּמַגָּע קֶסֶם שֶׁל

אוֹר וָחֹם,

וְרֶטֶט שֶׁל קְדֻשָּׁה.

וְיָדַעְתִּי כִּי אֲנִי אִשָּׁה.

נִסִּיתִי לִגְנֹז אֶת הָאוֹר

בְּמִצְנֶפֶת זְכוּכִית.

אַךְ מוּבָן שֶׁהוּא בָּקַע

מִתּוֹךְ הַשְּׁקִיפוּת

וְהִסְגִּיר סוֹדוֹת

שֶׁלֹּא הֵיטַבְתִּי לִנְצֹר.

עַתָּה אֲנִי בְּיָדְךָ

נְתוּנָה לְהַחְלָטָתְךָ

לִפְסַק דִּינְךָ.

"וְהָיָה אִם יִפָּתַח הַשַּׁעַר"

וּבִשְׁלֵמוּת אֵלַי תָּבוֹא

"אֶהְיֶה כָּעֵץ בַּאֲפֵלַת הַיַּעַר

אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ אוֹר לְהַקְרִינוֹ".

וּמִמַּעְיָן הַחַיִּים הַמְּתוּקִים

יִרְווּ הַשֹּׁרָשִׁים

לְהַצְמִיחֵנִי בְּחֶדְוָה

לְצִדְּךָ.