ואני טרובאדור נודד

וַאֲנִי

טרוֹבָּדוֹר נוֹדֵד,

נוֹשֵׂא סַלַּיִךְ-

וְאֶת אֵינך שָׁם לְיָדִי.

נָע וָנָד בְּעָרֵי מָחוֹז

מִתְקַלְּסוֹת.

נִיחוֹחוֹת בְּשָׂמַיִךְ

רוֹדְפִים אוֹתִי-

וְקוֹלִי נִחָר .

וַאֲנִי מוֹצִיא מֵעֵת לְעֵת

צִנְצָנוֹת שֶׁל דְּבַשׁ-

מֵהֶן רָדִינוּ יַחְדָּו

מִכְתָּמִים שֶׁל אַהֲבָה

לִפְנֵי שָׁנִים הַרְבֵּה,

ןנותן בָּהֶן שְׂפָתַי

וְגַם קִמְטֵי חָיָיִך

וֹעוֹלְלוֹת  כְאֶבֵך

נמים בחיק הַדֻּבְדְּבָנִים-

 שֶׁאָסַפְנוּ בַּיְּעָרוֹת.