פרח הייתי

ואני ראיתי קקטוס השורד גם בתנאי מדבר צחיחים.

לרוויה לנפש-אדם

חזק, קולע, רגיש - את היית פרח ולמרות שאת מרגישה שהוא נשכח, העלווה שלו נותרה. תודה רבה לך מרים היקרה, למרות כל התלאות שעברת, את נותרת פרח שלא קמל. המשך יום נעים לך, מוזמנת לקרוא את שיר השבוע שלי זה לא גורע.

חיים שלמים ראיתי כאן כשהפרח מרכין ראשו. אך יחד עם זאת-יכולת ההישרדות שלו ראויה לציון ומפעימה.

אישה נדירה את מרים אהובה!

כל כך הרבה בעיות עם ילדיי.

אוהבת אותך הכי בעולם!