שיר לשבת קצת עצוב קצת מצחיק - לרבקה הוא מוקדש מתלמידך הותיק

סָבְתָא רִבְקָה שֶׁלִּי

שֶׁאָהֲבָה אוֹתִי הֲכִי בָּעוֹלָם

הָיְתָה קוֹנָה לִי מִיץ תַּפּוּזִים בַּמַּכֹּלֶת

שֶׁל סֵגָל בִּבְרוּק עַל טְשֶׁרְניוֹבְסְקִי

וּמוֹרַחַת לִי רִבָּה עַל עוּגָה חָלָה

שֶׁהָיְתָה מְכִינָה בְּעַצְמָהּ. אוּף.

הָאֱלֹהִית הַזּוֹ .אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיהָ

 כְּבָר חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.

וְהִיא לָקְחָה אוֹתִי לְקוֹלְנוֹעַ יָרוֹן

וּבַדֶּרֶךְ דִּבְּרָה אִתִּי עַל פּוּשְׁקִין

וְטוֹלְסְטוֹי וְאֵת מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם

הִיא יָדְעָה בְּעַל פֶּה, וְעָשְׂתָה לִי

בּוּשׁוֹת כְּשֶׁעָלְתָה, זְקֵנָה וּתְשׁוּשָׁה

בְּמַדְרֵגוֹת בֵּית דָּבָר, וְאָמְרָה

לְיִצְחָק יַצִּיב עוֹרֵךְ דָּבָר לִילָדִים:

הִנֵּה שִׁירִים שֶׁאוּדִי שֶׁלִּי כּוֹתֵב,

וַאֲנִי בִּכְלָל רָצִיתִי לְשַׂחֵק כַּדּוּרֶגֶל בֶּחָצֵר

וְגַם לְשָׁם הִגִּיעָה עִם מְנוֹת פָלָאפֶל מִשּׁוּק בְּצַלְאֵל

דּוֹחֶפֶת לִי בְּכֹחַ וְלִשְׁאַר הַיְּלָדִים.

הַגִּידוּ, מָה אַתֶּם הָיִיתֶם עוֹשִׂים?

וְהַלַּיְלָה , סָבְתָא רִבְקָה, חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי:

שְׁלֹשָׁה נְכָדִים בָּנִים הָיוּ לָךְ מִלְּבַדִּי

רֹנִּי וְדָנִי וְיָרוֹן. הַשֵּׁמוֹת הֲכִי יָפִים,

וְהֵם כָּל כָּךְ מֻצְלָחִים .וְנִקְטְפוּ –

כָּל כָּךְ צְעִירִים.אֳשְׁרַיִךְ שֶׁלֹּא חָוִיתְ

וְשֶׁלֹּא קָרָאתְ אֶת שִׁירֵי הַכְּאֵב –

עַל כָּל אֶחָד בִּזְמַנּוֹ, מַזָּלֵךְ.

וְהַנְּכָדוֹת, הַשֶּׁבַח לָאֵל –בְּסֵדֶר.

וְכָכָה סְתָם , בְּשַׁבָּת שֶׁל בֹּקָר

הַנֶּכֶד הַגָּדוֹל וְהָאָהוּב שֶׁלׇּךְ –

מִתְגַּעְגֵּעַ לִשְׁלוֹשָׁה דּוֹדָנִים –

לְכוֹס מִיץ וְחָלָה עִם רִיבַּת תַּפּוּזִים.