רוח שטותית

אוהבת לנהוג לנסוע למרחקים

 דוהרת כסוסה לוחמנית                   

כשהדרך לוקחת אותי למקומות נבחרים

 מוזיקה צעקנית שרה בקולי קולות כשכועסת צועקת

לחלונות ואת הטבע אני חווה כל רגע ושניה עם אותה יונה לבנה שמלווה ועוד ספרי נערמים על שולחן  ביתי אוהבת להיות לידם

מדפדפת קוראת ולעיתים מפסיקה
ומתחילה מהסוף להתחלה העיקר לעסוק בהפריה
אני קצת מוזרה הרבה שונה מחליטה לעצמי בזו הדקה מה עושה
פעם אני מבשלת ומנקה ופעם בגינה
כלבי השכונה מבקרים חתולים מזדנבים
אל קערת האוכל ממהרים
מתקשה להתמיד זקוקה לחילופי עונות כמו אויר לנשימה וגם את האנשים סביבי אני מחליפה
נמנעת בקשרים ארוכי טווח  ולך הזמר שרק אתמול זימרת בתוכי כה אשלייתי
שם עמוק בתוכי פרחים היו מריעים בתוך שלוותי כמו מאירים את דרכי העפר שלי
הסגולים היו הכי בהירים מספרים
הצהובים הפגינו את אורם למול כתומים זורחים
והם היו שם אותם חלומות ולי נותר להתבונן כמו רוח נסחפת
כשאומרת את שליבי יודע בכל יום הייתי הולכת זרים נושקים ללסתי
      ואתה ישוב בתוך גומת החן שלי
                שם בחריץ ישובה היא הגומא 
בסנטר המרכזית שלי נושקים עלים לתוך שמיים מרקיעים
    ואת הפתגם הנושן שאמר
            זה לא משנה כי במלא העולם משתנה
כשאני ואתה מנסים לשנות את העולם

ירוקת סבוכה לקחה אותי למקורות הזמן שם בהיתי בנעשה עולם רץ קדימה ולו אנושות מוזרה רצה ללא מטרה דבר אלי אני מבקשת ואותך הרבה אוהבת
כשאתה נסגר בתוכך רק אם היית פורץ את גבולות המותר
היה הפרח מגיע לגבולך .