אשה

אִשָּׁה /עידית אורדן

אִשָּׁה הֱיִי נְחוּשָׁה

אַף אִם הַדֶּרֶךְ קָשָׁה,

לְמַלֵּא אֶת שְׁאִיפוֹתַיִךְ

לְהַגְשִׁים חֲלוֹמוֹתַיִךְ.

הִנֵּךְ אִשָּׁה חָפְשִׁיָּה

הַפְגִּינִי תּוּשִׁיָּה,

הַאֲמִינִי בִּיכָלְתֵּךְ

לַעֲשׂוֹת כָּל שֶׁבְּחֶפְצֵךְ.

אִשָּׁה אַתְּ  חֲזָקָה.

חָזְקָתְךָ הִיא כָּאֲבוּקָה

הַמַּדְלִיקָה לָךְ אֶת מַסְלוּלֵךְ קָדִימָה.

הַקְשִׁיבִי רַק לְמַשְׂאַת לִבֵּךְ

אַל תִּתְּנִי לְהָשִׂיחַ דַּעְתֵּךְ.

גַּם אִם אִמָא אַתְּ וּרְעִיָּה, אִשָּׁה

הַדּוֹאֶגֶת וּמְסוּרָה לְאִשֵּׁךְ וּלְמִשְׁפַּחֲתֵךְ,

לִדְאֹג לְרִוְחָתֵךְ  זֹאת לֹא בּוּשָׁה

כְּדֵי לָתֵת אַל תִּבְטְלִי אֶת עַצְמֵךְ.

אִשָּׁה, אִם אַתְּ בְּצָרָה, אַל תִּהְיִי לְבַד

אַל תִּתְּנִי לְעַצְמֵךְ לִחְיוֹת בְּפַחַד

שַׁתְּפִי אֶת אֵלֶּה שֶׁבָּהֶם אַתְּ בּוֹטַחַת

הֱיִי בִּפְנֵיהֶם צָרָתֵךְ שׁוֹטַחַת.

שֶׁיּוֹצִיאוּ אוֹתָךְ  אֶל הָאוֹר מֵהָאֲפֵלָה

אַל תַּאֲשִׁימִי עַצְמֵךְ בַּכְּאֵב וּבַהַשְׁפָּלָה

הַאֲמִינִי שֶׁתּוּכְלִי לְהַמְשִׁיךְ חַיַּיִךְ מֵחָדָשׁ

וְטַעְמָם יִהְיוּ כִּדְבַשׁ.

אִשָּׁה, אַת  אֵינֵךְ חֵפֶץ.

לֹא יַעֲשֶׂה בָּךְ אָדָם אֶת שֶׁהוּא חָפֵץ.

לָךְ אִשָּׁה, זְכוּת לְסָרֵב אוֹ לְהַסְכִּים.

אַתְ בִּלְבָד תַּחְלִיטִי  מַה לָךְ מַתְאִים.

אִשָּׁה עִם אֲהוּבָה נִשְׁאֶרֶת

כְּשֶׁהִיא בִּמְחִצָּתוֹ מְאֻשֶּׁרֶת.

הִיא תַּעֲזֹב אִם פְּגוּעָה תָּחוּשׁ,

כִּי אִשָּׁה הִיא אֵינָהּ רְכוּשׁ.

כולנו נגד עימות שיש בו אלימות ובסופו מישהי עלולה למות!