מִתַּחַת לַסֶּלַע ... (וַרְיַאצְיוֹת קְצָת חַתְרָנִיּוֹת)

מִתַּחַת לַסֶּלַע ... (וַרְיַאצְיוֹת קְצָת חַתְרָנִיּוֹת) 

*

מִתַּחַת לַסֶּלַע צוֹמַחַת לְפֶלֶא

רַקֶּפֶת נֶחְמֶדֶת מְאוֹד

אַךְ הִיא לֹא יוֹדַעַת וְהִיא לֹא חוֹשֶׁבֶת

אִם טוֹב לָהּ כָּחֹל אוֹ וָרֹד

רַקֶּפֶת, רַקֶּפֶת, צִפּוֹר מְצַפְצֶפֶת,

הָצִיצִי אַךְ רֶגַע אֵלַי!

רַקֶּפֶת נֶחְרֶדֶת, בַּסֶּלַע נִסְתֶּרֶת:

מָה לָהּ, לַצִּפּוֹר..? לָמָּה לָהּ..?!

מִתַּחַת לַסֶּלַע מֵעַל לְכָל סֶלַע

עַל שְׁבִיל עַל הַדֶּרֶך עַל הַר

פְּרָחִים צִפּוֹרִים עֵץ וְחַי מִן הַטֶּבַע

מֵהוֹד הַשָּׁמַיִם עַד יָם

(צְבָעִים. גַּם כְּחַלְחַל. גַּם וְרַדְרַד.)

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

יוֹצֵאת עִם הָרוּחַ בַּת שֶׁבַע לָשׂוּחַ:

פְּרָחִים מִתְכַּוֶּנֶת לִקְטֹף.

צִיּוּץ צִפּוֹרִים, וּצְבָעִים, וְתַפּוּחַ-

הַכֹּל לָהּ אוֹמְרִים: בֹּקֶר טוֹב!

עַל מָה הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁפֶּתַע בַּת שֶׁבַע

כָּל כָּך עֲיֵפָה, רְצוּצָה..?

הוֹלֶכֶת עוֹד קְצָת, מִתְיַשֶּׁבֶת עַל סֶלַע:

לַחְלֹם חֲלוֹמוֹת הִיא רוֹצָה-

עַל מָה הִיא תַחְלֹם? הֲתַחְלֹם על חַיֶּיהָ,

עָבָר וְהוֹוֶה וְעָתִיד..?

אוּלַי עַל רַקֶּפֶת..? אוּלַי עַל הַסֶּלַע..?

(הָיָה אָז הַבֹּקֶר בָּהִיר...)

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

יָצְאָה עִם הָרוּחַ בַּת שֶׁבַע לָשׂוּחַ

עַל סֶלַע חָלְמָה חֲלוֹמוֹת

כָּל פֶּרַח כָּל צֶמַח פַּרְפַּר וְאַשּׁוּחַ

עַל רֶקַע כָּחֹל וּוָרֹד

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

*

רבקה ירון

*

הַבָּסִיס לַוַּרְיַאצְיוֹת:

הָרַקֶּפֶת; מילים: לוין קיפניס; לחן: עממי יידי; 1927.

---