רוח שטות

הכותבת אני מילותיי ?

ממלא את דפיי

כאן כתוב וגם מחוק

גדולתה של מילה

שמתפצחת לעוד מילים

לעוד עשיה של האתמול

ומה אני עוד יכולה כמו מורדת בעצמי

אם אותה מילה

אהבה שנאה

כעס וחרות

מה לי עוד אומרת עכשיו

והוא אמר אם תלכי אחריי

ואני הלכתי במורד התדרדרתי

כמו לוקחת חופש מעצמי

יורדת לטמיון

ואז היה קצר וכולם התחשלו

לראות את בואו של המבקר הגדול

שנשרף גם הוא

אוי לה לנשמה שהלכה ולא חזרה

נוגעת באלף מילים של לא

ואז השמש פצחה בשירה

וכולם הריעו לה והעולם נדם 

נדם שכח התקיימותו

נשרף

בשמש החמה

ואני חשבתי לראות עוד אור

רקדתי לשורות

הימרתי בגבולות האסורות

והם נעמדו שם

הביטו ואמרו

ה-השתגעה הבחורה

ומה היה עוד לספר

שנה הלכה חלפה מעל ראשי

ובחדשה  

משתוממת לבאות כי הן לא באמת באות

והייתה הסוכרת מכעיסה

רגליי כואבות

ועוד תרופה מכשילה

שאמרה

אני באה אלייך לנסות

ומה עוד אספר חבריי

ואלו ילדיי

שתמיד יש להם מה להגיד

ועל מה להתלונן

כשאני משתנקת בתוכי ואומרת

 דיי .

 ולא רציתי למחוק אף פיסה מחיי

כי שם הייתי הכי אני

וזהו גורלי ...

מקווה שלא התעייפתם