שירים

יום הכיפורים שלי

הַהֲכָנוֹת בַּעֲצַלְתַּיִם.
הַגּוּף לֹא נִשְׁמַע
לַצֹּרֶךְ לְהַסְפִּיק
לְהַגִּיעַ מוּכָן וּבַזְּמַן
אֶל הַסְּעוּדָה
הַמַּפְסֶקֶת.
סִיר הַמָּרָק קוֹדֵחַ
רֵיחוֹת
שֶׁל עוֹף הַנֶּעֱרָם עַל
בָּצָל,
וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה
סְדוּרִים מֵעַל
לְתִפְאֶרֶת הַמָּרָק
הַיְּהוּדִי.

מְבַעְבֵּעַ.
הַמַּיִם לוֹחֲשִׁים
תְּפִלּוֹת הַבְשָׁלָה,
וְגִבְעוֹלֵי וַעֲלֵי הַסֶּלֶרִי
מְשַׁוִּים לָהֶם מַרְאֶה
שֶׁל שָׁנָה יְרֻקָּה
שֶׁאוּלַי תָּבוֹא.

הַזְּמַן מְתַעְתֵּעַ בִּזְמַנִּי.
בֵּין מִטָּה לְכִסֵּא,
גּוּפִי גּוֹנֵחַ
מַכְאוֹבָיו.
שִׁעוּלִים וַהֲקָאוֹת
מְפֵרִים אֶת שַׁלְוַת
הַלִקְרַאת סְעוּדָה.
רַגְלַיִם שֶׁמְּסָרְבוֹת
לְהִשָּׁמַע
לִפְקֻדָּתִי לָקוּם, לִצְעֹד
לִפְקֹד אֶת תְּכוּלַת
הַסִּיר.
נֵרוֹת הַנְּשָׁמָה הֵפִיצוּ
בְּפִנַּת הַמִּטְבָּח
רֵיחַ שֶׁל קְדֻשָּׁה.

קְדֻשָּׁה מְהוּלָה
בְּמָוֶת.
גּוֹרֵר עַצְמִי בִּשְׁאֵרִית
יְכוֹלוֹתַי אֶל הַמִּקְלַחַת,
לְהִתְיַשֵּׁב עַל כִּסֵּא
וּלְטַהֵר אֶת גּוּפִי וְנַפְשִׁי
בְּמַיִם וּבְסַבּוֹן רֵיחָנִי,
לִקְרַאת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלִּי.
לְהַטְבִּיעַ בִּזְרִימָתָם
אֶת מַה שֶׁחָשַׁבְתִּי
שֶׁחָטָאתִי.

לְהִתְקַדֵּשׁ.

עֵירֹם מִתְּחוּשׁוֹת,
לָבַשְׁתִּי אֶת בִּגְדֵי הַיּוֹם הַזֶּה.
לֹא בְּלָבָן.
בַּצְּבָעִים שֶׁלִּי יֵשׁ בְּגָדִים מְעֹרָבִים
הַמְּעִידִים עַל בִּלְבּוּל פְּנִימִיּוּתִי.

הַמָּרָק צָלוּל בַּצַּלַּחַת,
אֲנִי מְנַסֶּה לִלְגֹּם בֵּין
שִׁעוּל לַהֲקָאָה,
וְלֹא לְוַתֵּר עַל הַחוֹבָה
לְכַפֵּר בַּיּוֹם הַזֶּה.
פִּי נֶחְתַּם.
נִנְעַל.
כְּמוֹ פֶּה בִּתְפִלַּת הַנְּעִילָה,
בְּעֵת נִנְעַל עַל הַפִּיָּה
בִּתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר.

וְלֹא נוֹדַע כִּי לֹא בָּא אֶל קִרְבִּי.

מֵנִיחַ בִּנְפִילָה אֶת גּוּפִי
עַל הַכֻּרְסָא שֶׁל הַמַּחְשֵׁב,
וְסוֹפֵר דִּמְעוֹת כְּאֵב
שֶׁנָּשְׁרוּ מֵעֵינַי.

מֵחֶרְדוֹתַי.

בַּחוּץ הַשֶּׁקֶט מַתְחִיל לְהִוָּלֵד.
הַכְּבִישׁ מְיֻתָּם.
אֲפִלּוּ אֵלֶּה הַלֹּא יְהוּדִים,
שֶׁבְּכַוָּנָה הָיוּ קוֹרְעִים בִּצְמִיגֵיהֶם
אֶת הַכְּבִישׁ
דַּוְקָא בַּיּוֹם הַזֶּה,
הֵנִיחוּ לָאַסְפַלְט שֶׁכֹּה שִׁוֵּעַ
לִמְנוּחָה מִן הַדְּרִיסוֹת הַמְּכֻוָּנוֹת
שֶׁחָרְטוּ עָלָיו גַּלְגַלֵּי הַמְּכוֹנִיּוֹת.

אֲנִי שָׁב אֶל עַצְמִי.
לוֹבֵשׁ אֶת גְּלִימַת
הַשֶּׁקֶט,
מִתְעַטֵּף בְּטַלִּית הַבְּדִידוּת,
נִכְנַס לַמִּטָּה
וּבוֹכֶה, וּמִתְכַּסֶּה בְּנַאֲקָתִי,
וְקוֹרֵא בִּתְמִימוּת זוֹעֶקֶת
"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ..."
אַךְ לֹא הָיוּ בּוֹ מַעֲשִׂים.

בַּבֹּקֶר הִתְעוֹרַרְתִּי
אֶל חֹסֶר הַמַּעַשׂ.
אֶל זְרוֹעוֹת הַכְּאֵב הַגּוֹבֵר
וְאֶל נִיחוֹחַ הַחֲרָדוֹת הַמִּתְגַּבֵּר.

לוּ הָיִיתִי רַק יוֹדֵעַ
אֵיזוֹ תְּפִלָּה
עָלַי עוֹד לְהַשְׁלִים
בְּהִתְכַּוְּנוּת מוּעֲצֶמֶת
עַד רִפְיוֹן
וּלְהֵרָפֵא...

תגובות