לִשְׁתֹק. 2. עַל הָאָדָם

לִשְׁתֹק. 2. עַל הָאָדָם 

*

לִשְׁתֹק:

לִשְׁתֹק אֶת הָאַבְּסוּרְד שֶׁל קִיּוּמֵנוּ:

אֶת מוֹצָאֵנוּ

לִשְׁתֹק אֶת הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָנוּ

אֶת מַעֲשֵׂינוּ

לִשְׁתֹק אֶת טִפְּשׁוּתֵנוּ

אֶת חָכְמָתֵנוּ

לִשְׁתֹק אֶת רְצוֹנוֹתֵינוּ

אֶת הֶשֵּׂגֵינוּ

לִשְׁתֹק אֶת מַאֲמַצֵּינוּ

אֶת כִּשְׁלוֹנוֹתֵינוּ

לִשְׁתֹק:

אֶת אֲמִתּוֹתֵינוּ אֶת שְׁקָרֵינוּ

לִשְׁתֹק אֶת אַהֲבוֹתֵינוּ אֶת בְּגִידוֹתֵינוּ

לִשְׁתֹק אֶת קִנְאָתֵנוּ לִשְׁתֹק אֶת שִׂנְאָתֵנוּ לִשְׁתֹק

אֶת כִּשּׁוּפֵנוּ אֶת עִוְרוֹנֵנוּ אֶת כִּסּוּפֵינוּ אֶת

עֵרוּתֵנוּ

לִשׁתֹק אֶת-

אַפְסִיּוּתֵנוּ. אֶת הֲבֵל הַהֲבָלִים: הֵן בְּנֵי הָאָדָם (אַתָּה) (אֲנִי)

תּוֹצָר מִקְרִי הֲרֵינוּ, שֶׁל רֶגַע-זֶרַע-בֵּיצִית

אֲזוּקִים לְסוֹפִיּוּתֵנוּ-

לִשְׁתֹק

אֶת הָעֶלְבּוֹן. אֶת-

אֶת הַכְּאֵב הַקִּיּוּמִי:

חַד. צוֹרֵב. בִּלְתִּי עָבִיר.

*

רבקה ירון

---