לא בא בימים

עֲדַיִן לֹא בָּא בַּיָּמִים,

אַךְ הַיָּמִים בָּאִים בְּךָ :

נוֹשְׂאִים מִשְׁאֲלוֹת בִּלְתִּי מִתְקַיְּמוֹת

וְאַתָּה פָּרַשׁ. בּוֹדֵד –

 כְּמוֹ שֶׁהָיִיתָ כָּל הַחַיִּים

כָּל הַחַיִּים כֻּלָּם:

אַחֲרוֹן לָשֶׁבֶת בַּסַּפְסָל

הַכִּתָּה  -

בְּבֵית הַסֵּפֶר.

וְהַכִּסְּאוֹת לְיָדְךָ שׁוֹתְקִים.

שָׁאַלְתָּ שְׁאֵלוֹת, וִילָדוֹת קְטַנּוֹת מֵאָז

נָטְעוּ בְּלִבְּךָ גַּנֵּי פְּרָחִים

שֶׁלֹּא מִהֲרוּ לִפְרֹחַ,

כִּי מֵאַנְתָּ .

וְרִיצוֹת נִטְרְפוּ עִמְּךָ אֶל שׁוּם מָקוֹם –

בִּקְּשׁוּ לְהָאֵט עַד תַּגַּעְנָה :

אֶל סוֹף הַדֶּרֶךְ.

וְעַכְשָׁו אַתָּה יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב שִׁירִים

אִי שָׁם, אַף לֹא אֵדַע הֵיכָן:

וְהַפְּרָחִים הַהֵם מֵאָז ,

 בִּנְיָר צֵלוֹפָן

וּבוֹנְבּוֹנְיֵרוֹת בַּצַּד –

נִפְקָחוֹת לַחֲלוֹמוֹת אֲחֵרִים.