מילים סוררות

וּבְנִסָּיוֹן נוֹאָשׁ לְאַלְּפָן
לַהַפְכָן לַחֲתוּלֵי נְיַר מְקֻפָּלִים
לְגוּרִים שֶׁל אוֹתִיּוֹת לוֹקְקוֹת חָלָב
כִּדְיוֹ אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ בְּפֶלֶךְ אֶצְבָּעוֹת
מַאֲכִיל אוֹתָן בְּלִיטְרַת בָּשָׂר
אֲשֶׁר חָתַכְתִּי מֵעַצְמִי
זוֹבֵחַ נֶפֶשׁ הוֹמִיָּה לֶאֱלֵי הַשִּׁגָּעוֹן.

הֵן בְּגֹב לָחַמְתִּי בְּשִׁירִי
פָּתַרְתִּי חֲלוֹמוֹת
שֶׁנִּכְתְּשׁוּ עַד דַּק
בְּקוּרְנָס שֶׁל אֶצְבָּעוֹת
צְפוּן לִבִּי אָזַק אֶת צִפָּרְנַי
לַחֲרֹץ שׁוּרוֹת שֶׁל זַעַם בְּעוֹרִי
קַעֲקוּעֵי נֵכָר הָפְכוּ
כְּתָב שֶׁל יְתֵדוֹת בַּרְזֶל
הָרוֹצְעוֹת אָזְנָי לִשְׁמֹעַ
תְּפִלַּת הַמְּשׁוֹרֵר
שֵׁתָם כּוֹחוֹ