יום בחיי הקורונה
כן, רק יום בחיי העוצר הכפוי.
מה לומר מוזר, מעצבן
קצת מחייך.
אם עד עכשיו אמתכם הנאמנה בחודש האחרון היתה עסוקה עם חמתה שכנראה מצאה דרך להרוג כלתה בהסוואה
כל יום קופת חולים שעות חשופה, הנהגת הפרטית שהרכב שלה כבר יודע רק באמרת שם הרופא לאן להגיע
יום רופא כללי
בדיקות דם
טופס 17, רנטגן
בית מרקחת
אקו לב
שלוש פעמים כירורג והרשימה ארוכה.
בבוקר טלפון צריכה להגיע ל.... התקוממתי
אמרתי: עד כאן וגייסתי מישהו אחר למשימת ההתאבדות.
אמת מאז שאמא נפטרה לא קיבלתי חנינה ולו אתנחתא קלה מרופאים.
אז כך
אני בית קטן בערבה
איש, אישה, שני ילדים
"ואני חבלי לידה לא עברתי".
קובצו בבית אחד בעוצר מכורח, רצון ואהבה.
דומה רק המורות מפרות דממה החליטו להשכים קום משמונה בבוקר מנגנות לי בווטצאפ
פעילות כיתתית
אומנותית
ספורט
דבר המורה
דבר המנהלת
דבר היועצת
דבר האומנה
כאילו באמת ובתמים משעמם לי
(האמת מפריעים לי לכתוב שירים)
והיא הנסיכה בכלל עודנה ישנה כי כל הלילה היתה עסוקה בפעילות חברתית
אמיתית בלפטפט עם חברותיה.
יפת מראה עד כדי כאב לב וכל מבט שלה עם עיני האליזבת טיילור שלה נפקח עת אומרת לה: מה עם קצת שיעורי למידה במחשב
ברור... היא עונה כבר
ולשתינו ברור הברור
והיישר רצה לעולמה.
והוא
כן הוא החיל שלא כל כך נחוץ כרגע בצבא
שחלילה אגייס אותו קמעה לטובת הבית.
חולה אנימה ובחורות יפניות. מז...ן לי את השכל עם מוסיקה יפנית צעקנית עד טרוף הדעת ודמעות בעיניים
שלי לא שלו.
בחוצפתו מראה לי בחורות יפניות בתמונות כאילו אני אמורה לאשר לו כלה מיועדת. איך זו ואיך ההיא ואני על מנת שתמשיכו להעריך אותי לו טיפה לא אצטט תשובתי.
רק ביקשתי ממנו שיעזור לי להרים משהו כבד "עוד מעט" זו התשובה וברור שהעוד מעט יגיע שיסתיים העוצר.
יוצאת כמה דקות להרגע בחצר ומדדה לבית חמתי
ושם הפעילות רוחשת
חלונות
קירות
מזרנים ואקנומיקה הרבה, הרבה אקנומיקה.
גילוי נאות מעולם לא ניקיתי לפסח
נקיון רגיל כמו בכל שבוע. לא מענין אותי פסח
לא ענין אותי בתור ילדה
ובכלל כה שונאת מצות ( מקווה כי לא פוגעת)
וככל שרואה ששם השגעון גדל
אפילו המיקרו מוחלף
ההתקוממות אצלי גדלה יותר.
אני: בוקר טוב אמא מה נשמע
היא: לא ישנתי כואב לי פה, כואב לי שם והרשימה נמשכת
אני: מה עם אבא
(חולה דמנציה שכל ליבי נתון אליו באמת ובתמים מאכילה אותו כמו תינוק ומלטפת ללא הגבלה)
היא: כל הלילה לא ישן ורק הפריע
בלב חושבת טוב שיש עובדת זרה,
ובמעבר חד
עשינו, כמובן הכוונה ניקינו
והכוונה אלה שמנקות:
את הספריה
המזנון.פינת האוכל
הקירות באקנומיקה
שידות בלה בלה
ואני כבר מזמן חדלתי לשמוע.
חוזרת לבית המטורף שלי.
ילדים מה אתם רוצים לאכול?
אז שאלתי אז מה.
יופי תאכלו סנדווצ'ים
אנחנו בעוצר אין אוכל
(האמת לא בא לי לבשל).
והאיש
מזל
אשריי לול התרנגולות
שמניבות ביצים
אשריי שיחי הפול
סלק העלים
ושאר העצים המטיבים
אשריי המעדר, הטורייה
כמה שפחות להפגש טוב יותר.
באחת הפגישות האקראיות שלנו שאלתי אותו באם רוצה להיות "חפפה" ( לטובת דוברי האשכנז) מורט שערות
מביט בי בתמיהה
אני: אם אתה רוצה אישה ולא יער עבות
תתגייס לטובתי 10 דקות
תתפלאו...הצלחתי.
בערב אחרי ארוחת סנדוויצ'ים נוספת כי יש הקלות בבישולים.
ישבנו הוא ואני מול המרקע ותוך כדי ראיתי באינסטגרם איך להכין מסכות לפנים מחולצות ישנות
אז הפכנו לבתיה עוזיאל ויצרנו מסכות ביתיות.
אז נו תודה אלוהים שיש לי אותם להתעצבן, לחייך, לצעוק, לאהוב ולכתוב
אחרי הכל רוב היום רבצתי מול המרקע והעלתי עוד כמה קילוגרמים במשקל.
(אגב קצת כועסת שלא אראה אחיותיי בפגישתנו השבועית מאז שאמא מתה)
ואתה אישי שלי
תודה על הפעילות הלילית הספורטיבית והמתונה.
החיבוק בזרועותיך המקום השפוי לעת עתה בחיי.
ואתם אם שרדתם בקריאה עד כה בוודאי תשרדו את הקורונה
השמרו לבריאותכם
באהבה
אוֹהֶבֶת
אֶת הַקְּמָטִים שֶׁלְּךָ
פָּשׁוּט
אוֹהֶבֶת
עֵת אַתָּה מְחַיֵּיךְ וּקְמָטֶיךָ מִתְכַּוְּוצִים
לִיבִּי מַחְסִיר פְּעִימָה
אוֹהֶבֶת
כְּשָׁאֲתָה מְהַרְהֵר וְהַקְּמָטִים דּוֹאֲגִים
רוֹצָהּ
לְהָנִיחַ עֲלֵיהֶם שְׂפָתַיי
לְהַרְגִּיעָם
וְרַק יְרוֹק אִישׁוֹנֵי עֵינֶיךָ עֵת
מַבִּיט בִּי
אֵינָם מִזְדַּקְּנִים
