צרור סיגליות וחרדל

                צְרוֹר סִיגָלִיוֹת וְחַרְדָּל / נסים  פרנקו

מָקְהֵלּוֹת רַבּוֹת בִּלְבוּשׁ אָחִיד

בְּסֶגוֹל מְרַקֵּד בָּרוּחַ

מֵנִּידּוֹת רֹאשָׁן בְּנוֹי יָחִיד

וְאוֹשֶׁר עַל פָּנִים מָרוּחַ

הִיא גָהָרָהּ לִשְׂפַת הַנַּחַל

וְרָאֲתָה בַּמַּיִם בָּבוּאַת אֲהוּבָה

עַל בִּרְכֶּיהָ נָשְׁקָה לַמַּיִם

בְּכַסִיף עַז לַיּוֹם הַמְיוּחָל

הֵן אֶפְשָׁר וְיָבוֹא אֶל מוּלָהּ

וְיָשִׁיב אֶת הַחַיּוּת לְנִשְׁמָתָהּ

הִיא בְּטוּחָה שֶׁתִּתְמַסֵּר כוּלָהּ

וְתַגְשִׁים בַּמוּחָשׁ אֶת אַהֲבָתָהּ

צָרוּר סִיגָלִיוֹת קִבְּלָה מִיָּדָיו

וְהִתְרָפְּקָהּ אֶל חֲזֵהוּ בְּחוֹם

הוּא חָבַק וּמָשַׁךְ אוֹתָהּ אֵלָיו

וְעַל כַּר הַחַרְדָּל אָהֲבוּ בְּתוֹם///