שברי זכוכיות

שירי היה מוכן והנה

לבמת הדיון עלה נושא ה"אני" וכנראה שגם אני נגועה באנוכיות הזו אולי עם התמונות שמעלה.

אך מעבר לתמונות לעיתים יש סיפור

אישה שאיבדה עצמה בדרך

אישה שהיא אם אומנה לשניים ומקדישה את חייה למענם.

אישה שהתביישה בעצמה

עד כי החליטה לקום.

אז איני מתבשמת בתמונות זה חלק ממסע שעוברת

יוֹם מְעֻונָּן

בְּשִׁבְרֵי זְכוּכִית לוֹכֶדֶת רְסִיסֵי שֶׁמֶשׁ

נִזְכֶּרֶת 

סוֹדוֹת שֶׁסִּיפַּרְתִּי אֶמֶשׁ לַבֻּובָּה 

וְלָהּ אָמַרְתִּי כִּי

אֵין אָנוּ שׁוֹנוֹת אַחַת מֵרֵעוּתָהּ

רַק אֲנִי מְאֻופֶּרֶת, הִיא מְרוּטָה

יָדָהּ חָסְרָה וּבְגָדֶיהָ שׁוֹנִים

לִי חֲסֵרוֹת בְּנָפְשִׁי שָׁנִים

מַבָּטָהּ קָפָא כְּמוֹ הָיָה עָצֵל

עֵינַיי סִיגְּלוּ מַבַּט אָפֵל

הִיא יוֹדַעַת לִשְׁתּוֹק, לִבְלוֹעַ מִילִּים

אֲנִי לָמַדְתִּי שְׁתִיקָה כַּעַס תַּעֲלִים

וְאוּלַי...אוּלַי גַּם חָסֵר לָהּ  לֵב

אָז לָמָּה אֶצְלִי עֲדַיִין כּוֹאֵב