שירים

בַּמַּעְבָּדָה שֶׁלִּי

מְעַבֶּדֶת לָשָׁה אֶת הַכְּאֵב,
מַרְכִּיבָה לוֹ רַגְלַיִם עֲגֻלּוֹת
שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל מִגּוּפִי לְכֹל הָרוּחוֹת
וְיֹאבַד, יִתְרַסֵק בַּתְהוֹמוֹת.
מְעַתָּה -
מְעַבֶּדֶת שִירֵי אַהֲבָה.

בַּמַּעְבָּדָה שֶׁלִּי
מְעַצֶבֶת אֶת הַכְּאֵב,
מַרְכִּיבָה לוֹ כְּנָפָיִם
שֶיִפְרָח מִגּוּפִי
לְכֹל הָרוּחוֹת!
מְאֲבֶּדֶת אוֹתוֹ

לְתָּמִיד

יש לפעמים וישר קופצות מילים מהלב..אל המקלדת..אל הקיר...בלי עריכה...ללא טיוטא...כי בלב אין טיוטות.
ואני שואלת....מה יש לו לאדם באמתחת חייו, כל מה שראה, כל מה שעבר, כל מה שלקח
ואני יודעת שכל התפילות שנשאתי...תמיד צבעתי אותן בתקווה כך זה כשהולכים יד ביד עם האמונה...היו שנים קשות של בכי ודמעות...ניסיתי בכל כוחי ושרפתי פחדים, התגברתי על מכשולים, קובעת בעצמי את החיים, יודעת שאפשר פה ושם גם קצת...תיקונים
והכל מלווה ברגשות עצומים.
היו ימים שנשברתי, התפזרתי, והייתי צריכה לאסוף את כל השברים,להכניס לקופסא, בזהירות שלא ישברו, שמרתי על כל שברי לבי ושברי הזכרונות
נגעתי בעצב...והעצב עטף אותי....את כולי...והדמעות...לא היו דמעות של גיל, כל כך הרבה דמעות ספגה הכרית, דמעות של חוסר ודאות, אי שפיות, עומס, מועקה, אבל תמיד קמתי...וידעתי להלחם ולהמשיך הלאה ידעתי שלדמעות יש סוף והכאב חלוף יחלוף, דמעותיי היו זקיפים ונטיפים והשאירו חותמם דימעה ועוד דימעה וכולן זרמו אל נהר הדמעות
מעתה נפשי מכילה דמעות אושר
ויש בי חלקה רוגעת ומנגינה שלווה, לא עוד ענני סערה, רק אושר, שמחה ו...אהבה
ואני...מ-א-ו-ש-ר-ת ומלאת א-ה-ב-ה

תגובות