קשיים

ק ש י י ם

שואלים אותי אם לא קשה לי
לעתים קשה אבל לא מתעסקת
ולא מתעמקת בקשיים.
אם אחשוב שקשה לא אצא מהמיטה.
אם אגיד שקשה לא אסע באוטובוס ,
ולא אצא מהבית כי קר או חם בחוץ.
ואם אחשוב אוי המים קרים
לא אכנס למים בבריכה,
גם לא אצא כי קר .
קשה אז מה?
‏להישאר במיטה או מול טלוויזיה
‏ כול היום יותר קל,
‏לעמוד במטבח לבשל או לנקות קל,

ללכת  לקניות קל?
‏לשטוף רצפות ולנקות שירותים, קל?
‏לא ובכול זאת עושים, אך מעניין,
‏אף אחד לא שואל אם זה קשה,
כי זה מובן מאליו שצריך להיעשות.
‏אבל יודעים מה הכי קשה באמת,
‏זה להיות נשמה של ילדה,נערה
‏בגוף של זקנה. ‏לזה לאיש אין הבנה.
בעצם ‏אולי אף פעם לא הייתי ילדה
‏לכן אני לא יודעת איך להיות מבוגרת
‏ או זקנה.
ויותר קשה זה לעמוד בציפיות של העולם
אז החלטתי לצפות בהם כריות ודי..
כי במילא לא אצליח לרצות את כולם