מְהִירֻיּוֹת

מְהִירֻיּוֹת 

*

וְהִנֵּה סְתָו וְשָׁנָה חֲדָשָׁה וְהָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ

הַכֹּל כְּמוֹ מוּכָנִים לָהּ, לַשָּׁנָה שֶׁתַּגִּיעַ וְעִמָּהּ

עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הַתְּפִלּוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים

אָשַׁמְנוּ בָּגַדְנוּ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עַד יִשָּׁמַע קוֹל

הַשּׁוֹפָר

מָה קְטַנִּים אֲנַחְנוּ בַּשַּׁרְשֶׁרֶת שֶׁאָנוּ שׁוֹמְטִים

מִיָּדֵינוּ וּמְשִׁיבִים אֵלֵינוּ עַל פִּי מוֹעֲדִים.

הֱיוֹתֵנוּ קְטַנִּים מְשַׁחְרֵר אוֹתָנוּ

מִמִּשְׁקָלָהּ. וְיֵשׁ הַמִּתְמַסְּרִים

לַמַּרְאוֹת הַמִּתְחַלְּפִים

בִּמְהִירוּת שֶׁל

קְלִיק אֶחָד:

הָרָחוֹק וְהֶעָתִיד כְּבָר כָּאן: קוֹנִים כַּרְטִיסִים

בָּאִינְטֶרְנֶט, נוֹסְעִים, רוֹאִים עוֹלָם. עוֹד

קְלִיק

וַחֲבֵרִים רַבִּים לָנוּ בַּמִּרְשֶׁתֶת:

יְדִידֻיּוֹת מְהִירוֹת לַמִּשְׁתַּמֵּש

הַמְּהִירוּת שֶׁכּוֹבֶלֶת אוֹתִי אֶל הֶעָבָר

מוֹחֶקֶת -

כְּבָר מָחֲקָה אֶת הַמְּמַהֲרִים אֶל הֶעָתִיד.

*

רבקה ירון

---