בְּדִידוּת לבמת הדיון של נורית

לִפְעָמִים זֶה טוֹב שֶׁנִּגְמַר
וְרַק הַשְּׁיָרִים בַּכוֹס מַזְכִּירִים שֶׁהָלַכְתָּ
נְשִׁיקַת פְרֵדָה וְעוֹד יוֹם חָלַף
אֶל עָמְקוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה 
אֲנִי נִכְנֶסֶת לְבָד 
יוֹשֶׁבֶת, לוֹגֶמֶת וּמוֹזֶּגֶת עוֹד קָפֶה
אַךְ הַטַּעַם לְפֶתַע שׁוֹנֶה
הַאִם חוֹתֵם שְׂפָתֶיךָ שִׁינָה הַטַּעַם
אוֹ שֶׁמָּא נִצְּחָה הָרֵיקָנוּת הַפַּעַם
לוֹ הִגַּעְתָּ אֶל פִּתְחִי
- לוּ הֵשַּׁבְתַּ לִי לִבִּי
כָּךְ חוֹלְפוֹת הַשָּׁעוֹת
עַד מָתַי לֹא אֵדַע
וּבְלִבִּי הַדּוֹאֵב דָּבָר לֹא נִשְׁתַּנָּה
לִפְעָמִים זֶה טוֹב שֶׁנִּגְמַר
וְטוֹבָה הַבְּדִידוּת
כָּךְ כָּתוּב בַּסְּפָרִים 

אַךְ שׁוֹנָה הַמְּצִיאוּת.

(נכתב לפני 45 שנה)