ועכשיו...(לבמת הדיון)

ועכשיו...

"האתמול אינו אלא חלום. המחר-אינו אלא חזיון. אבל יום שחיים אותו היטב, עושה כל יום אתמול לחלום על אושר וכל יום מחר-לחזיון של תקוה.  לכן, השגיחו היטב על היום. (משפט בסנסקריט).

הוא אוחז בידו את ארגז הכלים שלו

סרבלו הכתום מונח ברישול על גופו

"מה היה לנו כאן? מה הייתה התקלה?"

מהרהר לעצמו

שולף את מברג-העבר

משחרר את הבורג הראשון מלוח-העץ למולו

"הממ...תקלה חמורה," מגרד את פדחתו

וזורק את הברגים הישנים לפח האשפה.

"וכיצד אבנה זאת טוב יותר?"

הוא מכווץ את מצחו

וכבר רואה בעיני דמיונו כיצד תראה

השידה החדשה שיבנה לתפארת.

כזו – יציבה, עם פיתוחים יפהפיים

משרטט על דף קווים לדמותה

"תהיה יפה!" מחייך לשנייה

מניח את העיפרון מאחורי אוזנו הימנית.

"ועכשיו?" אוחז ברצועות הסרבל הכתום

מתיישב על ספסל בגינתו

מוציא מהצידנית הכחולה - כריך עשיר בירקות וגבינה לטעמו

לועס לאיטו.

ועכשיו הוא

מביט על הוורדים שבגינה

בצופית הבוהקת הנוחתת על ענף עץ המכנף

"היא דבש!" קורא הוא בקול

ועכשיו...