35 שנים מיום מותך (ש.ח.)

שלושים וחמש שנים מיום מותךָ 

* 

שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים מִיּוֹם מוֹתְךָ

קְצָת יוֹתֵר מֵאָז אָמַרְתָּ

תִּרְאִי כַּמָּה נוֹתַרְנוּ

אַתְּ וִילָדַיִּךְ

וַאֲנִי עֲדַיִּן שׁוֹאֶבֶת מִמְּךָ   

גֶּזַע רָחָב   

שָׁרָשִׁים בְּרִיאִים

מִשְׁעֶנֶת   

נֶחָמָה   

הֲגָנָה 

לֹא יוֹדַעַת לִסְפֹּר אֶת שְׁנוֹתֵינוּ כְּאָב וּבַת

– כְּבַת וְאָב, כַּאֲשֶׁר נִזְקַקְתָּ לִי

– אַף לֹא אִם הָיִיתִי נֶחָמָה לְאָבְדָנֶיךָ

אִם אָמַרְתִּי לְךָ דֵּי הַצֹּרֶךְ

אַבָּא אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ

בְּשִׂיחוֹת שֶׁל קִרְבָה וְאִינְטִימִיּוּת

אִם אָמַרְתִּי לְךָ תּוֹדָה, תּוֹדָה

מִמְּךָ אֲנִי צוֹמַחַת, מִמְּךָ צוֹמְחִים יְלָדַי  

אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת:

עָנָף שֶׁלְּךָ הָיִיתִי עַד יוֹם מוֹתְךָ

כְּשֶׁבְּרֶגַע אֶחַד

הֶעֱבַרְתָּ כָּל שֶׁבִּקַּשְׁתָ לִי, לְתָמִיד 

וְהָיִיתִי לְגֶזַע וְשָׁרָשִׁים. לֹא עוֹד עָנָף – 

– וּמֵאָז אֲנָחְנּו מְשׂוֹחֲחִים

שִׂיחוֹת אֲרֻכּוֹת אֲנִי מְקַיֶּמֶת אִתְּךָ

שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, אַבָּא

וְיוֹם-יוֹם אֲנִי מוֹדָה לְךָ 

עַל הֱיוֹתְךָ אַבָּא שֶׁלִּי. 

*

רבקה ירון

---