הָיָה הָאִישׁ וְאֵינֶנּוּ

הָיָה הָאִישׁ וְאֵינֶנּוּ/ עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי

**************************************

רָדוּם הַלֵּב,

יִּתְעוֹרֵר בְּאֲדִיקוּת

לָרַחַשׁ קִפְלֵי הַדֶּגֶל,

עֵת אַתִּיר,

רֵיחוֹ נִיצַּת

בְּאַפִּי.

מְנִיפָה זִכְרוֹ לַחֲצִי-

הַתּוֹרֶן,

מַצְדִּיעָה לְהִמְנוֹן

הַכְּאֵב

וּבָא הָרוּחַ וְרָקַד

בְּלַהַט

גַּעְגּוּעַ.

מִדֵּי שָׁנָה בְּאֲדִיקוּת,

מְהַלֶּכֶת בֵּין בְּרוֹשִׁים

כְּפוּפֵי צַוָּואר,

צִבְעֵי גְּבוּרָה נִשָּׂאִים

בֵּינוֹת שְׁבִילִים

.שֶׁהִזְקִינוּ

עַל עָפָר,

נָבְטוּ בָּתֵּי-שַׁיִשׁ,

לֹא יִיתַּמּוּ,

הָיָה הַאִישׁ

וְאֵינֶנּוּ.

 כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת : © עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי

29/4/2017