נָדַמָה שִׁירַת חַיֶּיךָ

מונולוג לאבא ז''ל

*******************

כילדה, הייתי מתעוררת עם שאון זמרתך המסתלסלת,

לצליליה עוצמת עיניים ברדת הליל.

היית כמקשה אחת מתמשכת של שירה ארוכה,

צליליך אפפוני כל חיי, בכל מקום בו הייתי,

השירה, העניקה מחיותה לחייך וזו האחרונה

חיזקה רוחך עד אשר נדמת,

ביום בו נאספת אל אבותיך,

הלכה עימך שירתך נצח.

תודה אבא אהוב, על שירה

שאין בה

.סוף

סלסולי שירתך נטועים תוכי,

יכו בי שורש עד אחרית,

בורכתי עד כול

נצח.

נָדַמָה שִׁירַת חַיֶּיךָ / עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי

**************************************

שְׂרִידֵי שִׁירָתְךָ גָּסְסוּ,

בָּאוּ אֶל מוֹתָם,

עֵת נִטְמָן גּוּפְךָ עַתִּיק הַיּוֹמִין

כֻּסָּה בִּשְׂמִיכַת עָפָר,

נִגְדְּעוּ צְלִילִים,

נִכְרְתוּ אֶל סוֹפָם.

סִלְסּוּלֵי זָהָב, זִמְרָתְךָ,

מְקַנֶּנֶת בְּנִשְׁמַת אַפִּי,

זוֹרֶמֶת בְּעוֹרְקַי,

הוֹלֶמֶת בְּכָל פְּעִימָה,

נִשֵּׂאת עַל כְּנַף רוּחִי,

עַד אַחֲרִית.

עֵת תַּחְבּוֹר אַבָּא

עִם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן,

תַּנְעִים טוֹהַר צְלִילֶיךָ

בַּשְּׁחָקִים,

תִּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ כַּנְפֵי

שִׁירָתְךָ,

תַּנְצִיחַ כָּל תָּו זִיכָּרוֹן,

תַּדְלִיק עֲשָׁשִׁיּוֹת אוֹר

בְּלִבִּי.

אַבָּא...

בְּחֵיק הַחֲשֵׁכָה

סַמֵּן לִי בְּחוּט שֶׁל

תְּכֵלֶת,

הִבְהוּבִים קְטַנִּים שֶׁל

מַנְגִּינָה.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת : © עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי

15/2/2018