הֲוָויָה שְׁקוּפָה

הֲוָויָה שְׁקוּפָה / עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי

**************************************   

חָפְנָה חֲלוֹמָה בְּשִׁיכְרוֹן חוּשִׁים,

הִנִּיחָהּ בֵּינוֹת כַּפּוֹתֶיהָ,

נָשָׂא הָרוּחַ הֶמְיָתוֹ,

פִּזֵּר רְסִיסִים עַל

פְּנֵי יָמִים,

חָצָה חוֹמַת זְמַן,

נִשְׁתַּכְּחוּ מִלֵּב.

סָחַף הָאוֹר,

טָמַן פִּינּוֹת סֵתֶר,

נִתְכַּסּוּ רְסִיסִים בְּצֵל,

הִתְקַלֵּף עָנָן חֲלוֹמָה,

הֲוָויָה שְׁקוּפָה.

זַרְזִיפִים קְטַנִּים שֶׁל

תִּקְוָוה,

נִקְּדוּ לִבָּהּ,

דִּמְעָתָהּ, רוֹתַחַת,

קָפְאָה עַל

לֶחִי.

נוֹתְרָה בְּגַפָּהּ,

בֵּינוֹת תְּפִלּוֹת

שֶׁהִזְקִינוּ.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת : © עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי

24/11/2017