נישאים ברוח- חסרים

עוד מעט, סוף הסתיו

הרוח חובקת ריח חבצלות

מהחוף אל סמטאות העיר

לעיתים,

ניחוחות תבשילים של אימא

נישאים בחיקה ללא מורא

מבית לבית, עולים ויורדים

מנצחים הזוהמה, מחייכים אהבה

מכריזים- אנו, מבית אימא

לא פעם התערבו  בחלומות

ליטפו עיניים עצובות

היו למרפא-

וחזרו והמריאו

הנחל בדרכו אל הים

בוכה זיכרונות כלואים

נקישת דלת נסגרת, כמיהה לחלון

לשחר אהבה, ללא מורא

קרעים של גיטרה באוויר

בוכים את זהב השקיעה

האובדן, הסכין הקרה

השאלות חסרות המענה

משיחי השקר של האהבה

בגרנו, ואנו חסרים ניחוחות אמת

את האור בעלטה, החופים הטובים

החיבוק המנחם

הלב

לוח השנה שלי חסר

"אנחנו לא הדברים שאנו רוכשים, אוספים

כול עוד אנחנו כאן

אנחנו רק אהבה

הדברים שאהבנו, האנשים שאהבנו

ואלה- לא מתים" {גבריאל זווין }