שירים

הנתיב שלי. לבמת הדיון של אביה.

כמו חידק בצלחת פטרי
כמו נמלה הצועדת בשבילי היער
כמו הנשר המרחף על זרמי האוויר
וכמו הדג השט במעמקי הים
גם אני בעבר סברתי
שאני חי בנתיב בו בחרתי.
אך ממרום גילי המאוחר
יודע שזו טעות ואשליה
שהכל צפוי,והרשות לא נתונה.
נתיבי נקבע על ידי הגנים
שהועברו אלי מהורי האהובים
ומהסביבה תבנית נוף מולדתי
שהיתוו את דרכי ומהלך חיי
המסלול מבית היולדות עד לפתח הקבר
בו ביצעתי תפקיד של ניצב במחזה
הסבור (בטעות)שיש לו חופש להתבטא
ולמעשה הוא חולייה אלמונית בשרשרת 
המעביר צרור גנים לדורות הבאים.
וכך,צופה בעורי ושרירי הנמסים
ובמוחי שכה עמלתי לפתחו 
עומד להיות מזון לרימות ולתולעים,
וזכרי יפוג תוך מספר שנים.
אך אל תטעו,המסע היה נעים וחביב
גם אם צעדתי בו ללא התווית נתיב.

תגובות

נורית ליברמן / ניצב במחזה / 05/11/2017 22:19
גלי צבי-ויס / המסע היה נעים וחביב / 06/11/2017 07:30
יום טוב צבי / כל העולם במה / 06/11/2017 08:36
בשן / הגי / 06/11/2017 08:47
יצחק אור / נתיב נטוע / 06/11/2017 09:00
זיגי בר-אור / אם כך, הצעתי שתרסס את ק / 06/11/2017 13:14
בשן / הקבר / 06/11/2017 14:04
עליזה ארמן זאבי / על הגנים אין להתווכחו� / 06/11/2017 16:10
מרים מעטו / ~love~ / 06/11/2017 16:25
בשן / אמונה / 06/11/2017 18:24
בשן / גבר / 06/11/2017 18:32
דויד סמוכה / יישר כוח בשן לעולם לא תצעד לבד / 07/11/2017 05:19