מגירות הזכרונות-לבמת הדיון

מַדּוּעַ שְׁנֵי חֲדָרִים לַלֵּב 

 עַתָּה יָדַעְתִּי מַדּוּעַ

שְׁנֵי חֲדָרִים לוֹ לַלֵּב,

בָּאֶחָד יִתֵּן אִישׁ עַצָּבֶת

פֶּצַע וְחַבּוּרָה לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ 

וּבְמִשְׁנֵהוּ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַנִּיחַ

תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה.

מִן הָאֶחָד הֲמוֹן שִׁיר

יְפֵה קוֹל וּמֵטִב נַגֵּן

בִּנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים

וְקוֹל כִּנּוֹר יִשָּׁמַע

וּבַשֵּׁנִי הוֹלֶם פָּעַם גַּעְגּוּעַ

תּוּגָה עַצְּבַת לֵב וְרוּחַ נְכֵאָה,

שָׁם בְּעִצָּבוֹן לֹא יְרֻנָּן.

בָּאֶחָד נֹצֵר הָאָדָם רִגְעֵי חֵן

פֵּרוּרֵי זִכְרוֹנוֹת וְחֹם  אַהֲבָה

וּשְׁעוֹת נֹעַם יִשְׁמֹר

בַּשֵּׁנִי רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת

פְּרִידוֹת וּבְדִידוּת

אֲשֶׁר תִּמְצֶאןָ אֹתוֹ יַכְמִין

בַּאֲפֵלַת הַפְּרוֹזְדּוֹר שֶׁבֵּין הַחֲדָרִים

גַּעְגּוּעַ וְחֶדְוָה נִפְגָּשׁוּ

גִּילָה וּבְדִידוּת נָשָׁקוּ

וַיִּוָּלֵד שִׁיר כִּסּוּפִים.