קוֹל אָבִי

קוֹל אָבִי / שַׁמַּאי אֲרְמָּן

**********************

לֵילוֹתַיי אֶחֱלוֹם,

כֹּה רָחַקְתָּ מִמֶּנִּי.

פּוֹרֵט גַּעְגּוּעַי

בְּסֵתֶר זֶרֶם,

נוֹף יַלְדּוּתִי מִתְנַגֵּן,

מְלַחְלֵחַ נִיצַּת

שְׂדוֹת חַיַּי,

טַעֲמָם,

יְמֵי הָאֶתְמוֹל.

שָׁנִים, בִּיעָף חָלְפוּ,

נֵטֶל כִּסּוּפַי כּוֹרֵעַ,

זֶה אֲשֶׁר הָיָה לִי

מָעֲיָין חֲיִּים נוֹבֵעַ.

טֶרֶם הִתְאַבֵּן, 

זִיכְרוֹן

שַׁחַר יַלְדּוּתִי.

בְּעֵדֶן, פִּרְחֵי

נְשָׁמוֹת מֵנִּיצִּים,

תַּלְתַּלֵּי פֶּרַח שָׁחוֹר

מְלַבְלְבִים,

מְקוֹמוֹת בָּהֶם

נַפְשִׁי נֶחְרֶכֶת,

קְרִינַת דִּמְדוּמִים-

בּוֹקַעַת,

זוֹעֶקֶת.

מֵעַל חֶשְׁכַת לֵּילוֹת כְּנוּעִים,

דְּמָעוֹת נוֹשְׁרוֹת אַט

מְשֻׁחְרָרוֹת כָּל רֶסֶן,

בְּגַּעְגּוּעָיי מֵעַל-

גְּדֵרוֹת שָׁמַיִם

קוֹל הָיָה בִּי,

קוֹל אֲבִי.

כָּל הַזְּכֻיּות שְׁמוּרוֹת © : שַׁמַּאי אֲרְמָּן

4/7/2017