שׁוֹאָה /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                         

 שׁוֹאָה /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

שׁוּב צוֹפֶה בַּתְּמוּנוֹת,

שׁוּב קוֹרֵא בַּסְּפָרִים.

חוֹזֵר אֶל מַרְאוֹת,

בְּכָל דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרִית.

לִזְכֹּר וְלֹא לִשְׁכֹּחַ,

אֵת צַוָּאַת הַנִּסְפִּים.

נָדַרְנוּ אֶת זֶה הַנֶּדֶר,

לַחַיִּים וּלְמֵתִים.

לְאֵלֶּה שֶׁהוּמְתוּ,

בְּתָאֵי הַגָּזִים וּבַמִּשְׂרָפוֹת.

לְאֵלֶּה שֶׁנִּיסְפוֹ,

בְּמַחֲנוֹת הָעֲבוֹדָה וּבַגֶּטָאוֹת.

לְאֵלֶּה שֶׁאִבְּדוּ,

כָּל צֶלֶּם אָדָם.

הָפְכוּ לְחַדְלֵי אִישִׁים,

לְלֹא בָּשָׂר, רַק שֶׁלֶד וְדָם.

רוֹאִים אֶת הַמַּרְאוֹת,

חָשִׁים אֶת הַזְּוָעָה.

שֶׁהַנָּאצִים עוֹלְלוּ.

בְּ"בִּמְכוֹנַת הַהַשְׁמָדָה".

אִשָּׁה אִישׁ וְעוֹלָל,

מִיּוֹנֵק וְעַד סָב.

בְּשִׁבְעִים וְשֶׁבַע מִיתוֹת,

מָוֶת עֲלֵיהֶם נִגְזַר.

נִזְכֹּר לֹא נִשְׁכַּח,

הַיּוֹם מָחָר וְלָעַד.

אֶת זֵכֶר הַנִּסְפִּים,

וְאֶת שֶׁאֶרִית הִפְלִיטָה.

מְבַקֵּר הַמְּדִינָה הוֹצִיא דו"ח קָשֶׁה,

עַל מְדִינָה מִתְעַמֶּרֶת  בְּנִצּוֹלֵי הַשּׁוֹאָה .

שֶׁרֻבָּם זְקֵנִים, חוֹלִים וּתְשׁוּשִׁים,

וְהָעִתּוֹנִים עַל כָּךְ רַק יוֹם אַחַד מְדַוְּחִים.

זֶה אוֹת קָלוֹן זוֹ תְּעוּדַת עֲנִיּוּת,

לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ וּבְרֹאשָׁם לַמְּדִינָה .

שֶׁבִּתְנָאִים אֵלֶּה חַיִּים בְּתוֹכֵנוּ,

חוֹלִים וּמוֹזְנָחִים שֶׁאֵרִית הַפְּלָטָה.