הַחַיִּים כְּסְפִּירָלָה

הַחַיִּים בִּשְׁבִילִי

 הֵם סְפִּירָלָה

שֶׁל סוֹף וְהַתְחָלָה חֲדָשָׁה

נִזְכֶּרֶת בִּרְגָעִים שֶׁדָּמַעְתִּי
מוּצֶפֶת בִּרְגָעִים שֶׁשָּׂמַחְתִּי

 מִנְעָד הַרְגָּשׁוֹת שֶׁלִּי

הִנּוֹ כַּקֶּשֶׁת רַבַּת צְבָעִים

 הַיּוֹצֵאת בְּחִיּוּךְ

אֶת כֻּלָּם לְהָאִיר

אֶת הַתּוּגוֹת אֲנִי מַסְתִּירָה בְּתוֹכִי

 רִגְשׁוֹתַּי -

תָּמִיד עֹלִים עַל גְּדוֹתֵיהֵם

שׁוֹמַעַת חִיּוּכִים

 קַשּׁוּבָה לְשִׂמְחַת הַחַיִּים

פּוֹתַחַת בְּעֶרְגָּה חַלּוֹן

לְהִזְדַּמְּנוּת חֲדָשָׁה

 פּוֹרֶצֶת גְּבוּל אַחַר גְּבוּל

רָצוֹן אַחַר רָצוֹן

מְבַקֶּשֶׁת לְהַגְשִׁים

  לֹא עוֹזֶבֶת

אֶת עַצְמִי מֵעַצְמִי

  וְאָז אַתָּה מוֹפִיעַ

 מֵצִיף וּמֵצִּית  לִבִּי

 גַּלִּים גַּלִּים

מַשְׁחִיל רְגָשׁוֹת 

 שׁוֹזֵר בְּחַדְרֵי לִבִּי

 מַחְרֹזֶת פְּלָאִים

וֹבְּאַחַת בָּאָה הָרוּחַ
מַחֲזוֹת נִפְלָאִים הִצִּיגָה לִי,

רְגָשׁוֹת אֵלֶּה פּוֹתְחִים אוֹתִי לִרְוָחָה

 עֹשִׂים אוֹתִי נַעֲנֵית לָאַהֲבָה

 וּלִמְבַקְשָׁה מִמֶּנִּי 

אֶהְיֶה  לוֹ

בְּכֹל צוּרָהּ  שֶׁיְּבַקְּשֵׁנִי

 רְגָשׁוֹת מְטַלְטְלִים מְרַגְּשִׁים

שֶׁטֶּרֶם יָדַעְתִּי כְּמוֹתָם.
הַרְמוֹנְיָה קְסוּמָה 

 שֶׁשְׁמָהּ אַ הֲ בָ ה

 אֶטּוֹל אֶחֱמֹס לְעַצְמִי בִּתְשׁוּקָה

 כֹּל מָה שֶׁהִיא מַצִּיעָה

 אַעְנִיק לוֹ  הַמַּעֲנִיק לִי אוֹתָהּ

כֹּל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי

*

17.2.17

*