להיות שחקנית

בסיום כתה ח`,העלינו הצגה. זוכרת שהייתה על סין. התפאורה והתלבושות היו מהממות ביופיין היה לי תפקיד מכובד בהצגה . הייתה לי צמה ארוכה ועבה, והמורה שמחה על כך שיש לי צמה סינית, ממש מושלם!
(מהרהרת באם נבחרתי בזכות הצמה, או בגין המשחק) :)
יום לפני ההצגה, הסתפרתי קצוץ (ג`וק ? חֹם ? לא יודעת. גם לכם יכול לקרות).:)
למחרת בבוקר התפלצה המורה למראה הסינית נטולת הצמה. נראתה אומללה כאילו חרב עליה עולמה הסיני. נכמרו רחמיי למראיה, והפצרתי בה שלא לדאוג, יש לי את הצמה בבית, ונמצא דרך לחבר אותה. ההצגה היתה נפלאה.
זוכרת שחלק מההורים ניגשו להורי ואמרו להם: "נולדה לכם שחקנית".
תמיד חלמתי להיות שחקנית, גם היו לי התחלות פה ושם, אפילו חוג תיאטרון, ומאד נהניתי אבל התנגש לי עם מקום העבודה הנסיעות בכורח הנסיבות לארה"ב - ועזבתי.
בטח מכירים, חוויתם פה ושם חלום ושיברו. כן, לפעמים חלומות לא מתגשמים. אילוץ פה וחצי אילוץ שם, והופה...החלום הופך לעורבא פרח (לא בגני, לצערי).
אז חלמתי ורציתי להיות שחקנית - וצוקרברג....ניסה לנחש את המקצוע שלי :)
אבל שלא תראו אותי ככה....לנכדים שלי אני עושה הצגות ועוד איך.....:)