לילדים של חורף שנת שבעים ושלוש

אנחנו החיילים של סתיו הימים הנוראים

אנחנו המילואמניקים של מלחמת יום הכיפורים

גידלנו אתכם, הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש

הבטחנו לעשות בשבילכם הכל כדי שתהיו בטוחים

ופנינו בתצלום הישן מוכיחות שדיברנו מכל הלב

כשהבטחנו נרְדְּפָה אֹיְבינו וָנַשְׁמִידֵם   

הגדלתם בפיכם עלינו, טפלתם עלינו במנגינה יפה  

אינכם מקיימים הבטחות,

כן, גם אנחנו יודעים הבטחות צריך לקיים

זאת למדנו מהורינו

ולכן לעולם איננו מבטיחים מה שאינו בידינו

מעולם לא חָזינו לכם שָׁוְא וְקֶסֶם כָּזָב,

לא הבטחנו שלום בבית, לא הבטחנו שלום אכזב

לא הבטחנו יונה

עם עלה של זית

לא הבטחנו שלום בבית

לא הבטחנו אביב ופריחות

לא הבטחנו להביא מַן משמים

לא הבטחנו להוריד כוכבים משמים

הבטחנו לקיים הבטחות

אבל לא הבטחנו יונה

אתם הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש

את הצבא סיימתם כבר מזמן

הייתם לגברים עייפים, נרגנים

הייתן לנשים (כבר לא כל כך צעירות) מודאגות

עכשיו אתם יודעים: אסור לעולם להבטיח

את שאינך יכול לקיים

שצריך ללמד את הילדים להבחין

בין חלומות, תקוות, משאלות לב ואיחולים

לבין מציאות חיי יום יום, החיים האמיתיים,

ואנחנו יודעים כי גם עוֹלְלִים וְיֹנְקִים שֶׁגִדַלְתם

עוד ילכו לצבא לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם

ולכן אנחנו

לא הבטחנו יונה

עם עלה של זית

לא הבטחנו שלום בבית

לא הבטחנו אביב ופריחות

לא הבטחנו לבקוע לכם ים לשניים

לא הבטחנו להוריד לכם ירח משמים

הבטחנו לקיים הבטחות

אבל לא הבטחנו יונה

אנחנו החיילים של סתיו הימים הנוראים

אנחנו הלוחמים של מלחמת יום הכיפורים

רוצים גם היום כל כך לאהוב

וכמו בימים שנולדתם הארץ פצועה ועצובה

אוֹיְבנו רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנו

הבטחנו לַעֲשׂוֹת כל אשר לְאֵל יָדֵנוּ

ואיננו רוצים שרוצחים השמחים על שחיתת ילדים  

יהיה לכם ולילדיכם לאוהבים

גדלתם ואתם כבר יודעים

ששלום ותקווה לא יבוא משירה בצעקה גדולה  

שבתרועת הכיכרות לא תמצא הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ

לא הבטחנו לכם שלא נלחש תפילה זכה

הבטחנו להביט לאחור, הבטחנו לא להניח להולכים

לא הבטחנו יונה

עם עלה של זית

לא הבטחנו שלום בבית

לא הבטחנו אביב ופריחות

לא הבטחנו להוציא מן הצור לכם מים

לא הבטחנו להביא חייזר מהמאדים

הבטחנו לקיים הבטחות

אבל לא הבטחנו יונה